בפרק הקודם:
הגעתי וכמובן אמא שלו פתחה את הדלת כמו תמיד... נכנסתי לחדרו וראיתי אותו ואת ניקול מתנשקים!!!
==========================
>>>דמות חדשה - שני ורונה<<<רצתי משם כמה שיותר מהר.
דן רדף אחריי אבל לא רציתי לדבר איתו, הגעתי הביתה,
הוא ניסה להתקשר אליי לסמס לי אבל לא עניתי לו...פשוט לא יכולתי אחרי שראיתי את זה..
כמובן שלא היה לי מצב רוח לדבר עם אף אחד אבל בכל זאת הלכתי לשני (חברה הכי טובה שלי) מקווה שהיא לפחות...לא שחכה אותי
דפקתי בדלת ואמא שלה פתחה, היא מאוד שמחה לראות אותי,
.אחרי הכל לא נפגשנו 3 שנים
.נכנסתי לחדר של שני, והיא הייתה שם עם חברה
!!איך שנכנסתי שני התחילה לצעוק ״אמאלה״
?אני: שני, הכל בסדר
??שני:מ...מ..מי את? ומאיפה את יודעת איך קוראים לי
?אני: אני שני, החברה הכי טובה שלך, את לא זוכרת אותי
שני: אמממ... לא... מצטערת :(
.רונה: סליחה שאני מתפרצת באמצע פשוט אני צריה לדבר איתך בחוץ, לילי
...אני: אוקיי
~~~יצאנו החוצה~~~
?אני: כן
,רונה: אני מצטערת שזה יצא ככה אבל שני עברה אירוע טראומתי לפני חצי שנה
...והיא לא זוכרת הרבה דברים
...אני: מה?? לא אני לא מאמינה!! אני הכי חייבת אותה עכשיו, אין לי אף אחד
~~~קול של סמס מהכיס שלי קטע את השיחה בינינו~~~
אני: אוף נו זה שוב הוא!! נמאס כבר
?רונה: מה קרה? מי זה
~~~הורדתי את ראשי והסתכלתי על הרצפה~~~
רונה: אוי סליחה לא הייתי צריכה לשאול את זה
?אני: לא זה בסדר האמת אני דווקא צריכה מישהי לדבר איתה, את רוצה אולי לבוא אליי יותר מאוחר
רונה: אפשר אפילו עכשיו במילא עוד 5 דקות אני הולכת משני אז אני פשוט אגיד לה שאני צריכה ללכת עכשיו
אני: אוקיי, אני מחכה לך ליד דלת הכניסה
~~~רונה הלכה לחדר ואני הלכתי לחכות לה ליד הדלת, היא באה, נעלה נעליים ואז יצאנו אליי~~~
.כעבור 10 דקות הגענו אליי, עלינו במעלית ונכנסנו הביתה
?אני: את רוצה אולי לשתות משהו

YOU ARE READING
This is not me
Teen Fictionנערה שעזבה את עיר הולדתה לפני 3 שנים, חוזרת לשנתיים לפני סיום הלימודים לעיר הקודמת שלה בבית הספר הקודם שלה, למה? כי ההורים החליטו ככה משום מה... היא הייתה שם הכי מקובלת ואהובה, אבל פתאום כשהיא חוזרת היא מבינה שכל מי שהיה חבר שלה ובמיוחד החבר הכי טו...