בת אפולו- נצר זאוס | פאנפיק על פרסי ג׳קסון

פרק ראשון- על החיים ועל המוות

~כעבור שנה...~
נ.מ ג׳יין 🏹
----------------------------------------------
קיפצתי מעל הקורה. אבא שלי אמר לי שזה אמור
להיות קרוב. סרקתי את השטח. בקצה גבעה רחוקה
עמד שער לבן. המפלצות עוד מעט יגיעו אליי.
רצתי אל השער בכל הכוחות שנשארו לי ועברתי
דרכו. נדמה שהמפלצות לא עקבו אחריי לתוכו.
סרקתי את הגבעות. חוף נראה במרחק. בהמשך
השביל היה בית גבוה ומסביבו עוד בתים נמוכים
יותר. זירות ומבנים בסגנון יווני היו ממקומים
בכל האיזור. הרבה ילדים הסתובבו במחנה
בחולצות כתומות וזוהרות, ונראה ששניים מהם-
נער עם שיער שחור ועיניים ירוקות ונערה
בלונדינית עם עיניים כחולות הבחינו בי, והתקרבו
אליי. ״היי.״ אמרה הנערה. ״את חצויה חדשה?״
״חצויה?״ מלמלתי. ״כן.. חצויה.״ הנערה סרקה
אותי. ״בואי איתנו. אנחנו נסביר לך הכל. סמי,
תבדוק אם כירון פנוי, בסדר?״ סמי הנהן ורץ
לעבר הבית הגדול. הנערה סימנה לי לעקוב
אחריה. ״המחנה הזה של חצויים- חצי אלים וחצי
בני-תמותה. אם הצלחת להיכנס דרך השער הזה
זה אומר שאת חצויה. קוראים לי זואי.״ אמרה.
״אני, למשל, בת של האל אפולו- אל השמש,
המוזיקה, הרפואה והנבואה. בנוסף לכך אני
נצר זאוס- אל השמיים, מלך האלים, אדון הברקים.
נצר אומר שאחד מההורים שלך או שניהם היו
חצויים בעצמם.״ ״למה שאאמין לך?״ סרקתי אותה,
והיא נאנחה. ״את רואה דברים מוזרים, נכון?
מפלצות וכאלה..״ ״כן..״ מלמלתי. ״המפלצות
רוצות להרוג אותך?״ הנהנתי. ״אז זה אומר שאת
חצויה.״ היא משכה בכתפיה. ״אבל אני לא זאת
שאמורה להסביר לך את זה, רק כירון.״ סמי
רץ אלינו. ״הוא יכול לראות אותה.״ אמר והתנשף.
״בואי איתי.״ זואי אמרה והובילה אותי לבניין
הראשי. היא דפקה על הדלת. ״כירון? יש חצויה
חדשה.״ ״תיכנסו.״ נשמע קול מבפנים. זואי פתחה
את הדלת ונכנסנו דרכה. בתוך החדר קיבל את פנינו
איש עם שיער אפור מדובלל על כיסא גלגלים.
״זאת..״ היא החוותה בידה אליי כדי שאציג את עצמי.
״ג׳יין טוקסולוביה.״ מלמלתי. ״מיוסטון.״ כירון
הירהר בדבריי. ״טוקסולוביה?״ ״כן.״ מלמלתי
במבוכה. ״את יודעת מה זה אומר ביוונית עתיקה,
נכון?״ ״ל-לא..״ ״טוקסולוביה זה אומר ביוונית
עתיקה ׳חץ וקשת׳.״ היא סרקה אותי מלמעלה
עד למטה. ״למרות שאת לא נראית לי בת אפולו.״
היא אמרה כשהביטה בשיער בצבע חום-שוקולד ובעיני הקפה שלי. ״את תלכי לביתן הרמס עד
שיכירו בך.״ פסק כירון. ״זואי, תראי בבקשה לג׳יין
איפה ביתן הרמס נמצא.״ זואי הנהנה והובילה אותי
החוצה. הדלת נטרקה אחרינו. זואי הובילה אותי
בשתיקה לביתן הרמס, כשסמי בדיוק יצא ממנו.
״אמרתי להם שתגיע חצויה חדשה.״ אמר והצביע
על דלת הביתן. ״תיכנסי ותנסי למצוא פינה.״
צחקקה זואי. היא וסמי הלכו משם בידיים משולבות.
קולות פגיעה נשמעו מבפנים. ״על החיים ועל
המוות.״ מלמלתי ונכנסתי פנימה.