פרק 1

230 25 28
                                    

נקודת מבט קוקי

אני מיתגעגע לטאה שלי! בישראל אולי מטפלים בי, אבל הייתי מעדיף למות בידיים של אאה מאשר לא ליראות אותו שנה "גונגפוק-" הרופא שוב פעם אמר את השם שלי לא נכון "ג'ונגקוק, לא גונגפוק" אמרתי, "אוקי אוקי ג'ונגקוק, בוא לבדיקות דם..." הרופא אמר כשעברתי בבית חולים אחרי הריפא שמעתי כמה תגובות של בנות
"אמלא קוריאניייייי, חלום חיי!!!"
"איזה חמוד הוא!!!!"
"דיי ילד קוריאני חתיך וחמוד תינשא לי!!!!"
הזמקתי מכל התגטבטת האלה והלכתי אחרי הרופא, "גונגפוק-" זה עוד פעם קרה!!! "זה ג'ונגקוק לא גונגפוק!!!" אמרתי "אוקי אוקי, ג'ונגקוק, כמה זמן אתה מרגיש ככה?" הרופא שאל "חצי שנה..." אמרתי "לפי בדיקות הדם שלך, יש לך סרטן כבר שנה..." הרופא אמר "מה?!?!?!?!?!?!" שאלתי דמעות עלו לי לעניים רק המחשבה שאני לא אראה את טאה יותר!
"על תידאג אבא שלך שילם על הכל, ואתה תקבל תרופה, אנחנו ננסה להציל אותך עם ניתוחים וכימיות, הכל היה בסדר!" הרופא אמר...אבא? חשבתי שהוא שונא אותי על זה שיצאתי מהארון...אולי הוא סוףסוף אוהב אותי?
"אני יכול לצאת למקולת ליקנות משהו? "
שאלתי, הרופא הינהן
**יוצא החוצה**
ואי חם פה...
אני הולך לכביש ובא לעבור פיתאום מכונית באה ודורסת אותי מישום מקום, הכל נהיה שחור...

**אחרי שנה**

היום אני סוףסוף חוזר הבייתה!! אני אראה היום את כל החברים שלי!!!!
אני מרגיש כאילו שחכתי משהו, משהו שהיה יקר לי, משהו שהוא היה כל החיים שלי
רגע מי זה
קים טאהיונג, אני לא מכיר אותו...

אל תירצחו אותי...

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Jul 29, 2017 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

Who are you? (vkook)Where stories live. Discover now