(עברית) Gangsta

פרק 10:

קול ירייה נשמע באוויר "תשארו פה בן שמור עליה" ברוך אמר ויצא עם האקדח שלו פחד נכנס לי בגוף שמעתי ירייות "אני שניה חוזר" בן אמר ויצא התחבאתי מתחת לשולחן והתפללתי שאף אחד לא יכנס לפה "ליאני איפה את?" הדלת נפתחה וקול לא מוכר דיבר היה ליידי אקדח אמאאא אני שונאת את העולם הזהה "למה את מתחבאה ממני?" הוא שאל למה שאני לא יסתתר ממך פסיכופט "נו תצאי כבר" הוא צעק נבהלתי וצווחה קטנה יצאה מפי יצאתי מהמחבוא
כולי רועדת כיוונתי אליו את האקדח "שנינו יודעים שאת לא תירי בי "הוא קבע עובדה בן ניכנס עם ברוך הוא כיוון אליהם את האקדח שלו "בן וברוך כמה כיף לראות אותכם" הוא אמר "מה אתה רוצה" בן שאל "את האמת רציתי לירות לשניכם כדור בראש אבל השתנה לי הדעה אני רוצה אותה" הוא אמר נבהלתי ומהבהלה פלטתי כדור זה פגע באותו בחור שהיה מולי מרוב הבהלה של הכדור צרחתי ובכיתי אני רצחתי מישהו בן התקרב אלי וחיבק אותי הוא ניסה להרגיע אותי מה שלא כל כך הצליח לו ברוך התקשר למשהו "המלחמה עומדת להתחיל" הוא אמר לבחור בפלאפון ויצא "איזה מלחמה בן?" שאלתי מפוחדת "את ירית ביד ימינו של האויב שלנו הולכת לפרוץ מלחמה ענקית בעולם התחתון" בן אמר ורעדתי זה בגללי?.
*כעבור שבוע*
שבוע עבר מאז המיקרה בשבוע הזה עברתי שוב לגור בבית משפחת אבוטבול על המלחמה בעולם התחתון כבר דיברו בחדשות
אני בקושי רואה את בן ואת אחים שלי כל יום בן חוזר עם חולצה מלאה בדם בדם של אנשים וזה מחזיר אותי לאותו היום שהרגתי את הבנאדם ההוא.

קמתי בבוקר צחצחתי שיניים והחלפתי בגדים שמתי טרנינג של אדידס שחור לבן וגופיה צמודה לבנה שמתי נעלי אדידס סירקתי את שיערי וירדתי לאכול כולם ישבו בשולחן אכלתי קצת היו דפיקות בדלת פתחתי אותה שתי שוטרים עמדו למולי "את ליאן אוחיון?" אחד השוטרים שאלו פחד תקף אותי "כן" גייסתי את כל הכוחות שלי כדי לענות בביטחון בן עמד ליידי "את עצורה על חשד לרצח של בן-ציון עמר" הוא אמר ושם עלי אזיקים "זאת לא היא רצחה אותו זה אני" בן הגן עלי ואמר לי לשתוק "שים עליו אזיקים שחרר אותה" השוטר אמר הכניסו אותו לניידת והיו עיתונאים שצילמו אותו פרצתי בבכי מה הולך פה אלוהיים
"אל תדאגי מחר הוא ישתחרר" ברוך אמר לי "איך אתה כל כך בטוח שישחררו אותו?" שאלתי "אני משחרר אותו בערבות אל תדאגי" הוא אמר אור ירדה עם התיקים שלנו יצאנו מהבית שני שומרים ישבו מאחורה אור ליידי ונסענו לבצפר הרגשתי כל כך רע שבן במעצר ביגללי לא דיברתי כל היום עם אף אחד השומרים נדבקו לי ולאור לתחת כל היום הייתי במחששה לא נכנסתי לשיעורים לא כלום עשנתי סיגריה התקשרו אלי ממספר לא מוכר "הלו?" אמרתי בחשש "ליאני זה בן" נשמתי לרווחה ששמעתי שזה הוא "אני רוצה לבוא לראות אותך" בכיתי "תבוא יותר מאוחר יש לי משהו להגיד לך" הוא אמר "אני אוהבת אותך בן" אמרתי "אתה צריך לסיים" שמעתי את הסוהר צועק לו "גם אני אותך ליאני תבואי מתי שנוח לך" הוא אמר וניתק ניגבתי את הדמעות נשאר עוד שעתיים וחצי ללמוד "אור אני חייבת את העזרה שלך" אמרתי לה בלחש שהשומרים לא ישמעו "דברי" היא אמרה "אני צריכה שתריבי עם מישהו כדי שהשומרים היו רק עלייך אני חייבת ללכת" אמרתי "חחח זהו? יאלה תתכונני"היא אמרה והלכה לאיזה מישהו ודפקה לו כאפה הוא קם ונראה עצבני השומרים ישר רצו לשם תיפסתי מהגדר ורצתי לרכב התנעתי ונסעתי לראות את בן הגעתי לתחנת משטרה "מה מספר התא של בן אבוטבול?" שאלתי ממהרת "מי את?" הפקידה שאלה "חברה שלו ליאן אוחיון" אמרתי אחד השוטרים לקחו אותי "יש לכם רבע שעה" הוא אמר וסגר את התא "בן" חיבקתי אותו "אני מצטערת שאתה צריך לעבור את כל זה בגללי" אמרתי הוא שתק הוא לא הסתכל לי בעיינים "קרה משהו?" שאלתי הוא לא ענה "בבקשה תענה לי בן" הרמתי את ראשו אלי "אני הולך לשבת פה שנה" הוא אמר הדמעות עלו לי אין מצב שהוא נשאר כאן "אדון ברוך אמר שאתה תשתחרר מחר" אמרתי הוא חיבק אותי "אל תדאגי אני אצא מיפה" הוא אמר "אני אוהבת אותך בן" אמרתי "גם אני אוהב אותך ליאן" הוא אמר ונישק אותי "אני לא יכולה לחשוב על זה שאתה תהיה פה בזמן שאני היה בחוץ אני זאת שהרגה אותי לא אתה!" צעקתי "ששש די ליאן את לא תסתדרי פה דקה אני עשיתי את זה כי אני אוהב אותך ואני מעדיף שאת תהי בחוץ ותשמחי מאשר שתשבי פה ותהי כל היום בדיכאון" הוא אמר וחייך אליי "אני מבטיחה לך שאני אהיה פה כל יום ושאני אהיה רק שלך" אמרתי "הרבע שעה שלכם נגמרה" הסוהר אמר ופתח את התא בן נישק אותי נשיקה אגרסיבית אבל נעימה חיבקתי אותו חזק ויצאתי מישם יצאתי מהתחנת משטרה ונסעתי הביתה הלכתי למשרדו של ברוך תקתקתי בדלת והוא פתח אותה "הוא נשאר שם" בכיתי ברוך חיבק אותי "את תדאגי ליאן אני יעשה הכל כדי שהוא לא ישאר שם" ברוך אמר וחייך אלי "אני אשמה בזה אני אשמה בהכל" צעקתי
"ליאן הכל בסדר עוד יומיים יש לו משפט אני ישחד את השופט אם הוא התנגד לזה אני ידפוק לו כדור בראש לכי לנוח" הוא אמר הנהנתי ויצאתי מחדרו ירדתי למרתף למטה ראיתי שם ארבע חדרים פתחתי את החדר הראשון חדר נשקים פתחתי את החדר השני חדר ירי פתחתי את החדר השלישי חדר עם שק איגרוף פתחתי את החדר הרביעי והיה שם שולחן פוקר הלכתי לחדר השלישי והתחלתי לתת אגרופים לשק תוך כדי שאני בוכה את כל העצבים שלי הוצאתי הרגשתי יותר טוב בהרבה
*כעבור יומיים*
המשפט של בן הגיעה אני לחוצה מוות מכל מה שקורה פה שמתי פוטר לבן וגינס בוייפרנד לבן עם קרעיים ונעל אדידס שחורה "אור יאלה בואי" צעקתי לה ברוך כבר הלך אחרי חצי שעה שך נסיעה הגענו לבית המשפט "בן אבוטבול זכאי" השופט אמר נאנחתי לרווחה בכיתי מאושר הוא חיבק את העורך דין את אבא שלו את חברים שלו הם הלכו נשארנו שניינו באולם חיבקתי אותו עם דמעות שלא מפסיקות לרדת מרוב אושר הוא נישק אותי כאילו לא ראה אותי מליון שנה חייכתי אליו והלכנו הביתה הוא נסע עם אבא שלו אור נסעה איתי נסעתי ממש מהר נסעתי בלי לשים לב עברתי פעמיים באדום ואור צעקה כמו משוגעת חניתי ונכנסתי הביתב עם אור צעקתי מרוב אושר אני פשוט שמחה בלי הסבר אחרי עשר דקות בן וברוך נכנסו "פעם אחרונה שאת נוהגת ככה" בן אמר ונישק אותי "היום בתשע יש הרמת כוסית לבן כולכם מחוייבים להיות שם " ברוך אמר חייכתי "חוץ ממך ליאן" בן אמר "למה?" שאלתי "זה לא בשביל כל זה" בן אמר חושש "היא באה וזה לא ניתן לוויכוח" ברוך אמר חייכתי אליו הוא חיבק אותי ועליתי עם בן לחדר "אני אוהב אותך" הוא אמר מנשק אותי " אוהב אוהב אוהב" אמר בין נשיקה לנשיקה הוא השכיב אותי בעדינות על המיטה ומיפה לשם עשינו דברים כשסיימנו עם שלנו נכנסתי להתקלח וגם הוא אבל במקלחות נפרדות סיימתי להתקלח שמתי פיגמה והלכתי לישון
*20:25 בערב*
קמתי מהשנ"צ הארוך שלי הסתכלתי על השעון פאק 25 דקות להתארגן שלפתי שמלה בצבע בורדו מהארון  (בתמונה)
ונעלי עקב שחורות התאפרתי עשיתי מחליק ובייביליס בקצוות ברוך ובן כבר נסעו אני ואור עדיין מתארגנות "יאלה צאי ליאן"אור צעקה ירדתי למטה "תפתחי את הגג" אור ביקשה פתחתי והתחלנו בנסיעה לאירוע המכובד כשהגענו חניתי נעלתי את הדלת והגג נסגר אוטומטית הלכנו בשטיח האדום והמכובד התרגשתי מאוד אני אפילו לא יודעת למה אור נראתה רגיל היא רגילה לכל זה ברוך ראה אותנו הוא חיבק את אור ולחץ לי את היד אחרי עשר דקות בן בא הוא ראה אותי וחייך חיבקתי אותו ונתתי לו נשיקה "את יפיפיה" הוא אמר הסמקתי "תודה" אמרתי כולם ישבו סביב שולחן ענק כולםבירכו את בן וברוך ובלה בלה בלה חבל שבאתי זה כל כך משעמם פה "בן אני כל כך שמחה לשמוע שאתה לא בכלא אני כל כך דאגתי לך אהובי" הנערה אמרה לו ונישקה אותו הרגשתי שהלב שלי נשבר לקחתי את התיק שלי מוציאה ממנו את המפתחות של הרכב שלי לחשתי לאור שאני הולכת כי קיבלתי מחזור היא הנהנה ונסעתי לא בכיתי ולא כלום פשוט נסעתי נסעתי לאחים שלי לישון שם פתחתי את הדלת עם המפתח שלי הם באירוע הם לא פה עליתי לחדר החלפתי לפיגמה והלכתי לישון בלי לבכות בלי להתעצבן פשוט לישון ברוגע
*13:00 בצהריים*
קמתי לעוד יום העלתי תמונה לאינסטגרם ורשמתי 'אין חברים בעולם הזה אדם לאדם זאב.' נכנסתי לוואטספ בן שלח לי מלא הודעות לא עניתי ולא ראיתי, נכנסתי לאינסטגרם לקיר של בן ראיתי מה הוא העלה לסטורי הוא תייג אותה קוראים לה שלי
כוסעמק איצו נמאס לי ממנו קמתי מהמיטה עשיתי את אירגוני הרגילים שמתי טייץ לבן וגוזיית ספורט לבנה שמתי נעלי ספורט לקחתי אוזניות ויצאתי לריצה קצת להרגע אחרי שעתיים חזרתי הביתה שתיתי מים בן התקשר אלי הפעם עניתי
"מה?" שאלתי "איפה את?" הוא שאל "בבית, צריך משו?" שאלתי ברוגע "כן אני בדרך אלייך" הוא קבע "אין לך מה לבוא" אמרתי וניתקתי התקשרו אלי מהבצפר "יש לך עוד רבע שעה שיחה" המנהל אמר "טוב ביי" ניתקתי לה התקשרתי לשי "יש לי עוד רבע שעה שיחה בבצפר איפה עומר?" שאלתי "אנחנו בדרך לשם תבואי" הוא אמר וניתק עליתי להתקלח מהר ולהחליף בגדים לחולצת בטן שחורה ושורט ג'ינס כחול באתי לצאת מהבית וראיתי את בן יוצא מהרכב שלו "לאן את הולכת?" הוא שאל "לא עניינך" אמרתי ונכנסתי לרכב שלי התנעתי ונסעתי הרכב של בן היה מאחורי הגעתי לבית ספר אחרי עשר דקות חניתי ויצאתי מהרכב בן יצא אחרי "מה את עושה פה?" הוא שאל "יש לי שיחה עם המנהל" אמרתי "אני גם נכנס" הוא אמר גלגלתי עיינים ונכנסנו לחדר של המנהל אחים שלי היו שם כבר "שבי" המנהל אמר ישבתי ובן ישב ליידי"ומי אתה" המנהל פנה לבן "חבר שלה" הוא אמר שוב גלגלתי עיינים הוא התעצבן "שי ועומר מה הסיבה לכך שאחותכם לא מגיעה לבית הספר?" המנהל שאל "כי לא מתחשק לי" עניתי "כשאני אפנה אלייך את תדברי!" הוא צעק "אל תצעק עלי" צעקתי בחזרה "תרגעי ליאן" שי אמר גלגלתי עיינים ושתקתי "היא לא בבית היא עברה לגור אצל חבר שלה" עומר אמר "למה?" המנהל שאל "עד גיל 18 היא מחוייבת להיות בבית בהשגחתכם!" המנהל אמר "אתה בטח שמעת על מה שקורה בעולם התחתון נכון?"בן התערב "מה זה קשור אלייכם" המנהל שאל תפסתי לבן בייד כדי שיסתום "אני בן אבוטבול ואני גרמתי לכל זה אז אתה לא תגיד לי מתי לשלוח אותה לבצפר ומתי לא הבנת?!" הוא צעק על המנהל המנהל הנהן ואמר לנו ללכת יצאנו מהחדר שלו והלכנו כל אחד לרכב שלו אחים שלנו נסעו ראשונים הלכתי לבן שהיה קצת יותר רחו ממני "אתה מטומטם?! מה ניראלך שאתה מתערב בכלל?! אידיוט אני לא רוצה לראות את הפרצוף שלך יותר!" צעקתי עליו "את צריכה לחזור לבית שלי הוראה של הבורר" הוא אמר ונכנס לרכב שלו נכנסתי גם ונסעתי לבית שלו מעצבן כוסעמק נסעתי באדום פעמיים לא היה לי סבלנות לחכות נכנסתי לבית של בן ועליתי לחדרי "את משוגעת!" בן נכנס מתפרץ לחדרי כשבאתי להחליף לפיג'מה זאת אומרת שהייתי בהלבשה תחתונה "מה אתה רוצה?" שאלצי מתעלמת מכמות הפעמים שהוא בחן את גופי שמתי חולצה ושורט קצרצר "אמרתי לך כבר לא לנסוע באדום חולת נפש ותחליפי את השורט הזה" הוא אמר ויצא מחדרי אחרי חצי שעה ירדתי לסלון לקחת אקסאל מהמקרר חברים שלו ישבו בספה "בן מי זאת השאפה הזאת" אחד מהם שאל אותם לא הכרתי "סתום תפה לפני שאני יוריד לך כאפה" אמרתי הלכתי למרפסת הדלקתי סיגריה ועישנתי דיברתי בפלאפון עם אביב ביקשתי ממנו שיבוא אלי עם אור הם אמרו שהם שבע דקות אצלי סיימתי את הסיגריה שמתי את הבדיל במאפרה ויצאתי לסלון ישבתי בספה הייתי בפלאפון קצת ואז דן בא אלי "אדון ברוך קורא לך" הוא אמר והלך נאנחתי בן הסתכל עלי קמתי והלכתי למשרד של ברוך "ליאני מה שלומך?" ברוך שאל כשפתחתי את דלת משרדו "בסדר,קרה משהו?" שאלתי התיישבתי בכיסא למולו "לא דווקא להפך אנחנו טסים שבוע הבא ורציתי שאת תבחרי את המקום שאליו נטוס" הוא אמר חייכתי מאושר אני רוצה לטוס לאיים הקרייבים זה החלום שלי "אני רוצה לטוס לאיים הקרייבים" חייכתי "קיבלת" הוא אישר את הטיסה למקום שרציתי "אבל את צריכה להסתדר עם בן השבוע אם לא הטיסה מבוטלת" הוא קבע אויי ואבוי ליי.
"אני אנסה" אמרתי "תודה אדון ברוך" צייצתי ויצאתי מחדרו הלכתי לכיוון הסלון אור ואביב חיכו לי "כמה זמן את שם הרגת" אביב אמרה ואור צחקה עלינו לחדר שלי "אני ואביב ביחד" אור אמרה בלחש "אעעעעאעעעאעעעאעעעע" דפקחתי צרחה של החיים אמאא אני כל כך מאושרת חיבקתי את שניהם "בהצלחה יקופים" אמרתי להם "סתמי כבר יחולה בראש אני ירביץ לך" בן צעק לי מלמטה "אופסי?" אמרתי וצחקתי "אוקי נהיו לי חיים משעממים בואו נעשה משהו" אמרתי לאור "מה יש לנו כבר לעשות?" אור שאלה "מממ לא יודעת" אמרתי "בואו נרד לשבת בסלון" אביב הציעה "טוב" אמרתי קמנו מהמיטה שמתי כפכפים "תחליפי תשורט בן יצעק עלייך" אור אמרה "נעע כבר עברנו את השיחה הזאת מקודם" אמרתי וגיחחתי ירדנו במדרגות ואיך שהוא הסתבכו לי הרגליים ונפלתי מהמדרגות אני כזאת עקומה כוסעמק
"את בסדר?" בן שאל אותי והרים אותי "כן מאמי אני בסדר" אמרתי "מאמי?" הוא שאל מופתע "כן(?)" חצי אמרתי חצי שאלתי,זז מה קצת להתחנף אליו שברוך יראה שאני נחמדה "אני רעב ליאן" בן אמר שישבנו בספה "מה אתם רוצים לאכול?" שאלתי את כולם "ספגטי בולונז" בן אמר וכולם אישרו "בן בוא תעזור לי" ביקשתי "אין לי כח שחררי" הוא אמר גלגלתי עיינים הוא התעצבן טיפה הסתובבתי והלכתי למטבח התחלתי להכין את הספגטי ואז את הבולונז "איזה ריחות" בן אמר וחיבק אותי "שמחה שזה מעורר בך תאבון" אמרתי וגיחחתי סיימתי להכין את הרוטב חיכתי שהספגטי היה מוכן בן נישק אותי נשיקות קטנות בצוואר אויי כמה שהתגעגעתי למגע שלו הסתובבתי אליו הוא הרים אותי לשיש לא התאפקתי יותר נישקתי אותו אמאא כמה שהתגעגעתי אליו נשבעת התגעגעתי לחיבוק שלו למגע שלו התגגעגעתי אליו התנתקנו מהנשיקה הסוערת שלנו חייכתי אליו ירדתי מהשיש עיבבתי את הספגטי עם הרוטב ושמתי בשולחן בן קראה לחברים שלו הם אכלו אכלתי קצת חיכתי שהם יסיימו כדי שאני יפנה את הכל אחרי כמה דקות הם סיימו ניקיתי את השולחן שטפתי כלים ועליתי לחדר בדקתי מה השעה רק ארבע בצהריים אור עלתה לחדרי עם אביב "אנחנו יוצאים היום לאיזה מועדון רוצה לבוא ?" אביב שאל "אני אשמח" אמרתי וחייכתי "יופי אז תתארגני יוצאים עוד שעה" אור אמרה והם הלכו לחדר של אור.
אנחנו כבר במועדון בן בא איתנו אבל הוא לא היה איתנו הוא היה בוי אי פי אור ואביב רקדו אני ישבתי בבר ושתיתי מלא שוט אחרי שוט "את שותה מלא" הסתובבתי לקול שדיבר וראיתי את מאור "מאור יפה שליי" צעקתי וחיבקתי אותו "התגעגעתי אלייך ליאן" הוא אמר ונתן לי נשיקה על הלחי "גם אני אלייך חיימשליי" אמרתי הייתי מסטולה בקטע מפחיד הלכנו לרחווה רקדנו צמוד צמוד לפי הקצב של השיר אחרי חצי שעה ישבנו בספות שתיתי עוד שתי שוטים והחלטתי שאני חייבת הביתה "מאור בוא אלי" צעקתי לאוזנו ביגגל השירים החזקים "טוב חיים שלי יאלה אני נוהג" הוא אמר הגענו למועדון בספיישל הוא בא עם הרכב שלו עלינו לרכב והוא נסע לאחוזה של בן  אחרי כמה דקות הגענו פתחו לנו את השער והדלת עלינו לחדר שלי נשכבנו על המיטה ונרדמנו מחובקים .