פרק 7

100 5 0
                                    

ולמחרת
ג׳יידן לקח אותי לבית ספר באופנוע שלו.
וברור שליאם יותר מדי מגונן עליי אז הוא עקב אחרינו עם האוטו שלו
״ליאם,תירגע,ג׳יידן לא יעשה לי כלום״ צחקתי
״עדיין,בכל זאת את אחותי וגם עכשיו הרבה יותר מסוכן כשאת יודעת מה את״
״טוב צודק״ אמרתי לליאם
הגענו לבית ספר נישקתי את ליאם לשלום ואני וג׳יידן הלכנו למעבדת ביולוגיה.
ואיך שלא
ברגע שג׳סיקה קלטה שאנחנו הולכים ביחד היא שמה לי רגל
״אופסי״
״מה הבעיות שלך?!״ צעקתי עלייה
״פשוט תסתכלי לאן את הולכת לוזרית״ ג׳סיקה חייכה אליי בזלזול
״ג׳ס אולי פשוט תעזבי אותה?!״ ג׳יידן התפרץ
(אני חייבת להודות שזה היה די חמוד מצידו)
״טוב״ אמרה ג׳סיקה בזלזול
״נתראה אחכ ג׳יי ג׳יי״
ג׳יידן עזר לי לקום ואמר לי:״ אל תתייחסי ג׳סיקה סתם קנאית״
״ מה אתה אומר״ אמרתי לג׳יידן
נכנסנו למעבדת ביולוגיה וסופסוף נתנו לנו לעשות ניסוי
אבל בבית, מבאס...
ציוותו אותי עם ג׳יידן הייתי מאושרת כלכך
אחכ אני וג׳יידן הלכנו לצד היותר אפלולי של הבית ספר כי בשבוע שעבר ג׳יידן איבד את המפתחות שלו שם
ואז..
משום מקום מפלצת ענקית ממים קפצה עלינו
ג׳יידן ניסה להגן עליי ונפגע
״ג׳יי!!!!״ צעקתי נואשות
״את יודעת מה את צריכה לעשות״ ג׳יידן אמר בקול חלוש
הנהנתי
אבל בתכלס לא ידעתי מה לעשות
כל כך כעסתי
שפתאום מהיד שלי פרצה אש והמפלצת התפוגגה
ואת האמת שזה לא כאב בכלל
מהר מאוד רצתי לג׳יידן
״ג׳יי אתה בסדר?״
״כן״ אמר כשהוא פצוע קשה ברגלו
״אתה לא תן לי לטפל בזה״ אמרתי בבטחון
״רק תיזהרי״
שמתי את ידיי על רגלו הפצועה והתרכזתי הרגשתי מין הילה כזאת יוצאת מהידיים שלי ותוך שניות ספורות רגלו נרפאה
״בואי נברח מפה מסוכן כאן״
״רעיון טוב״
רצנו לכיוון האופנוע של ג׳יידן ונסענו הביתה
הגענו
האחים שלי היו בכניסה
אז סביר להניח שהם שמעו מה קרה
״ג׳ורדן נדבר על זה אחכ בנתיים לכו להתאמן״ ליאם אמר לי
ואני וג׳יידן ירדנו למרתף
התאמנו שעות
״אז מחר אנחנו הולכים לים נכון״
״איזה ים? מתי״
״את לא זוכרת?״
לקח לי זמן להיזכר
״אהה כן אז מחר בשעה ארבע?״
״מעולה אאסוף אותך״
ביום שלמחרת....

המיוחדתWhere stories live. Discover now