הכל היה בסדר בהתחלה, האהבה שלנו זרחה.
כולם חשבו שאף פעם לא נפרד, אפילו אנחנו חשבנו.
תכננו לחיות את החיים שלנו ביחד ולמות ביחד,
אפילו כשהקול שלך יהיה כבר צרוד מדיי כדי לשיר, אתה עדיין תגיד את המילים שלך כנגד עורי ואפילו כשלי לא יהיו שיניים לחייך את החיוך המלבני שלי, אני עדיין אחייך לך אותו אפילו שזה יהיה קצת מפחיד.
לא היה שום דבר שייסמל על הסוף שלנו.
אבל אז התחילו השמועות במגזינים ובחדשות על זה שאני יוצא איתה,
מי חשב שרכילויות יכולות להיות כאלה אכזריות?
כדי שהעיתונאים יקבלו עוד קצת לתלוש שלהם בלי שיהיה להם איכפת אפילו אם הם הורסים למישהו את החיים.
בהתחלה האשמתי אותך,
האשמתי אותך בזה שלא נלחמת עלינו ונתת לשמועות מזורגגות להשפיע עלינו.
אבל אז הבנתי שזה לא התחיל מאז,
מערכת היחסים שלנו הייתה כמו חבית אבק שריפה, באיזה שהוא שלב התחלנו לאבד אחד את השני ולהעמיד פנים שהכל בסדר.
דיברנו פחות,
צחקנו פחות,
היינו כבר פחות אנחנו.
והעניין הזה של השמועות היה רק מה שפוצץ את החבית.
אז אני מאשים את עצמי,
אני מאשים את עצמי על זה שנתתי לך ללכת בלי לריב עלינו,
אבל פחדתי.
YOU ARE READING
Spring Day - Vkook
Fanfiction☼ ❞ רק בגלל שאנחנו לא מדברים לא אומר שאני כבר לא חושב עלייך, אני רק מנסה להרחיק את עצמי ממך כי אני יודע שלא תהיה שלי שוב.❝
