אחרי יום ארוך של לימודים חזרתי לחדר שלי התקלחתי ונשכבתי במיטה חושב על מה קורה לי ועל למה אני חושב ככ הרבה על פוטר הוא גם ככה לא הכי וואו.. "תפסיק לעבוד על עצמך דראקו אתה מת לקרוא לו שלך" הקול המעצבן קרא בראשי 'אולי באמת שווה לנסות את זה? לנסות להגיד לו על המצב החדש הזה? אם הוא לא ירצה? ' מלא שאלות רצו בראשי 'אני לא מאמין שנתקעתי במצב הזה. '
~בבוקר שאחרי~
התארגנתי לבית הספר יוצא מהחדר מעדיף לא לזכור את זה שאני חייב לדבר עוד היום עם ה"נבחר" על הרגשות שלי
המשכתי ללכת מהר ובדרך נתקלתי בו הסתכלתי עליו כמה שניות והראש שלי צעק "קח את ההזדמנות ילד מפגר" אז זה מה שעשיתי
"בוקר טוב פוטר" אמרתי מנסה לא להיות מתנסה מתמיד
"בוקר טוב(?)" אני לא בטוח עם זאת הייתה שאלה או אמירה אני אקח את זה כאמירה
"אני צריך לדבר איתך על משהו חשוב. תפגוש אותי ב4 ביער האסור" אני מוכן להשבע שהיה לו מרצוף של ילד לא מבין מגוכח ביותר
"מאלפוי מה קרה שאתה נחמד? אתה חולה? ומי החליט שאני רוצה לדבר איתך בכלל??" כמה שאלות "פשוט תגיע" ניסיתי להיות הכי מאיים שיש "שיהיה ודרך אגב אתה לא מאיים עלי " גלגלתי את עיני והלכתי לחדר האוכל
YOU ARE READING
הסיפור האמיתי מאחורי השנאה-דרארי
Paranormalאני אומר "אני שונא אותך" אני מתכוון להגיד "אני מחבב אותך" אבל זה פשוט לא יוצא סיפור על דרארי מהנקודת מבט של דראקו מאלפוי מקווה שתהנו מכיל: שנאה פגיעה עצמית אלכוהול תכנים מינים אגיד לפני.
