איך להתחיל את כל הסיבוך הזה?
אם הייתי מעדיפה לא להכיר אותכם בכלל?
שתיכם נכנסתם לי ללב כל כך חזק ושתיכם עדיין לא יצאתם ממנו.
את הראשון אהבתי כל כך,
רציתי כל כך,
כשהסתכלתי עליו היו לי פרפרים בבטן,
כשהוא פנה אלי היה לי חיוך מאוזן לאוזן,
וכשהוא שבר לי את הלב ועזב הכל ירד,
בכיתי, התאכזבתי וכעסתי על עצמי,
איך הייתי עיוורת למה שקרה?
איך לא ראיתי שכל מה שהוא רצה זה לא אותי,
אלא את הגוף שלי,
והנה הוא עזב אחרי שקיבל את מה שהוא רצה,
המציא לי תירוצים שבגלל שהחבר הכי טוב שלו שמאוהב בי הוא לא יכול לעשות לו את זה,
אוי בן אדם כל כך טוב אתה.
עם השני זה קצת יותר מסובך,
זה החבר הכי טוב,
שמאוהב בי עד מעל הראש,
ואני?
אני כבר לא יודעת מה לעשות,
אחרי הראשון לא בא לי אף אחד,
להיפגע שוב, לבכות שוב, לא בשבילי,
אבל יש בו משהו מיוחד,
הוא מבין אותי כל כך,
הוא אוהב אותי כל כך,
הוא מגן עליי כל כך,
כשאני בידיים שלו פתאום הכל טוב יותר,
מצחיק יותר,
יפה יותר,
אבל אם הוא יקבל את מה שהוא רוצה הוא יעזוב שוב?
כמו הקודם?
אני מפחדת לאבד גם אותו,
חברה אומרת שאני משחקת בו,
אבל אני משחקת בעצמי,
ברגשות שלי,
אני לא יכולה להיות איתו,
הראשון חרוט לי בלב,
אני עדיין חושבת עליו בלי הפסקה,
מנסה להדחיק זכרונות ממנו ואותו מהלב שלי,
אבל נכלשת.
והשני?
איתו זה אחרת,
אני לא מנסה להדחיק שום זכרון,
כיף לי להיזכר בו,
כיף לי לזכור אותנו מחובקים בספה ורואים סרט,
אני רק אסכם בזה שאני מבולבלת,
ואענה לתשובה של השאלה,
בהחלט הייתי מעדיפה להכיר אותם,
כי בלעדיהם לא הייתי כל כל מאושרת ושבורה ביחד.
YOU ARE READING
My Secrets
Romanceדברים שאני כותבת כשאני עוברת תקופות קשות, מבולבלות. אשמח אם תקראו ותזדהו❣