המפלצת ושמה כישלון

מפלצת ושמה כישלון

היי, קוראים לי רועי.
ולמפלצת שלי קוראים כשלון.

לכולם יש מפלצת כזאת, לחלק היא יותר גדולה ואצל חלק היא קטנה יותר.

ואני שונא אותה, כל הזמן הזהירו אותי ממנה ההורים שלי, המורה ואפילו החברים שלי!! ואני לא רוצה אותה! אבל היא בכל זאת כל הזמן איתי, מחכה לי, כל דבר שאני עושה היא מחכה בשקט להתפרץ.
להביך אותי מול כולם, אני פשוט שונא אותה!

כל עבודה, מבחן, או אפילו שאני מרים את היד לענות על שאלה בכיתה
היא שם, מציקה לי, מלחיצה אותי,משתיקה אותי

היום אני צריך להציג עבודה מול הכיתה
והמפלצת שלי כל כך מחכה לזה, כל הזמן היא חושבת על זה, חושבת איך להכשיל אותי, אני מפחד.

"ממה אתה לחוץ?" המורה שואל אותי,
'אני מפחד מהמפלצת' אני עונה לו

"מפלצת? איזה מפלצת?" הוא שואל

'כשלון כמובן!'

"ולמה אתה כל כך בטוח שהיא מפלצת?"

הוא שאל אותי וחשבתי

'הוא גורם לי להרגיש רע, הוא כל הזמן נדבק אליי, כל דבר שאני עושה הוא בוחן ושופט ונמאס לי!'

"מוזר.. גם לי יש מפלצת כזאת' מספר המורה
'היא גדולה מאוד, אבל אני אוהב אותה, כל פעם שהיא מגיעה אני שואל אותה, מה קרה? למה הופעת? וככה אני לומד מהטעויות שלי! לפעמים שאני עושה פרויקט היא מופיעה שוב ושוב ושוב, אבל אתה יודע מה? בסוף היא נעלמת, היא יודעת שהיא לימדה אותי מספיק ושאני מוכן, מוכן להצליח גם בלעדיה.
אתה חייב להבין, היא לא פה להפחיד אותך, היא פה לעזור לך, היא מופיעה כל פעם כדי ללמד אותך, לתקן אותך ולעזור לך.
אז תאהב את המפלצת שלך, אל תשנא אותה."

לאחר שהמורה אמר לי את זה הבנתי!
היא מופיעה שאני עושה משהו לא נכון, היא מופיעה כדי להגיד לי 'טעית, ואני אעזור לך להצליח פעם הבאה' היא עוזרת לי! לא להפך!
וכשחזרתי הביתה רצתי אל אמא שלי ואמרתי לה
'אמא! רק שתדעי, אני אוהב את המפלצת שלי מעכשיו!'