ליאם pov:
היום זה 20 ביולי,בדיוק שישה חודשים ויום מהפעם האחרונה שראיתי את אשלי.
כל האשמה הזאת שהרגשתי אכלה אותי מבפנים, איזה מין מניאק אני שהשארתי אותה שם ככה במיוחד אחרי כל מה שקרה.
בדקתי את הטוויור שלה כל יום, והציוצים ניהיו עצובים יותר ויותר ,אני לא יודע אם זה בגללי או בגלל העובדה שג'סטין מבית חולים טיפולי.
"אתה שוב בדף של אשלי?" נייל שאל מתקדם לעברי, אנחנו נוסעים עכשיו לתחנה האחרונה בטור קרוב לאיפה שאשלי גרה, מה יהיה אם אני אפגוש אותה?.
"כן" נאנחתי "אני לא מצליח להוציא אותה מהראש שלי אני יודע שעכשיו חזרתי לסופיה אבל אני מתגעגע אליה אני פשוט לא יכול יותר" אמרתי
"גבר, אתה יודע שיש דרך לתקן את זה נכון?" נייל אמר מתיישב לידי עם שקית צ'יפס.
"יש?" לא יכולתי לחשוב על פתרון לבעיה הזאת היא שונאת אותי בטוח.
"כן, אתה יכול לנסות לדבר איתה או אפילו להפגש איתה איפשהו, בחייך מה כבר יש לך להפסיד?"
"לא יודע נייל אם הייתי היא אני הייתי ממש עצבני עליי פלוס אני לא יכול להתמודד עם זה שהיא כועסת עלי"
"אתה לא יכול? ליאם תחשוב על כל מה שהיא עברה בחודשים האלה, אני מתכוון ברצינות אם תפגוש אותה מה שהיא תעשה זה כלום לעומת מה שהיא הרגישה."
"נקודה טובה, אני פשוט נשמע כמו חתיכת זבל נכון?"
"פחות או יותר אחי" נייל אמר ודחף צ'יפס לפה
"אני מניל שאני אתן לזה צ'אנס אני מתכוון מה היא כבר תעשה תהרוג אותי דרך הפלאפון?" אמרתי ונייל התחיל לצחוק וירק את הצ'יפס על זאין שישן
"מה זה היה לעזעזל?" זאין צעק וקם
"וואו זאין זה היה הכי מהר שקמת אי פעם כל הכבוד!" אמרתי
"מה שתגיד" הוא אמר וחזר לישון
הוצאתי את הפלאפון וחייגתי לאשלי
"אני לא בטוח שאני יכול נייל"
"בטח שאתה יכול למה לא?"
נאנחתי והיא ענתה
אשלי pov:
ישבתי בספה בחדר ופצאום צלצל הפלאפון התחלתי לחפש אותו בכל מקום
"איפה אתה פלאפון מטומטם?" אמרתי
"הלו?" שאלתי מתנשמת אחרי שמצאתי אותו לא בדקתי מי זה היה
"אשלי?" קול בריטי שאל קצת דומה לזה של ליאם אבל אין מצב שזה הוא
"מי זה?" שאלתי אני לא אוהבת את הכיוון שהשיחה הזאת מתקדמת
"זה ליאם,ליאם פיין"
"ליאם?" זה הדבר היחיד שיכולתי להוציא לא האמנתי שהוא מתקשר
"כן,מה שלומך?" יכלתי להרגיש איך אני נופלת לקולו
"ה-היה יותר טוב" עניתי
"אני מצטער כל כך על מה שעשיתי יש איזו דרך שאוכל לפצות אותך?"
"אמ.." הייתה התשובה היחידה שיכולתי להגיד הבן שאני מאוהבת בו מתקשר פתאום וזה מה שאני עונה עד כמה טיפשה אני?
רציתי לנתק אבל לא יכולתי אז עשיתי את זה
"אמ.. אמא שלי מתקשרת היא רוצה שאני אנקה את החתול כן, אז ביי" אמרתי וניתקתי
אני באמת אמרתי את זה הרגע? כמה מטומטמת יצאתי? אין לי בכלל חתול! זרקתי את עצמי למיטה ופשוט שכבתי
אני הרגע ניתקתי לליאם פיין.
YOU ARE READING
הציוץ - פאנפיק על ליאם
Fanfiction"היא רק לחשה לי סליחה קמה ועזבה את המסעדה, ואת החיים שלי, זהו סופיאם נגמרו רישמית." כשסופיאם נפרדים ליאם פונה לטוויטר לעזרה "עבר עליי זמן קשה השבוע,אני רק קוצה שהסיוט הזה ייגמר." מעריצה בשם אשלי הייתה חייבת להגיב ולהביע את ההזדהות שלה עם ליאם אך היא...
