Entry 21

2K 99 23
                                    

ביטאון יקר,

אז שאני ביליתי עם לוק אנחנו החלטנו שכדאי שנלך לפארק ואני פשוט חשבתי שאני צריך לספר איך זה הלך. אז לוק-

-ואני התיישבתי על הדשא והנחתי את הג'קטים שלנו על הקרקע. הוא הוציא את האייפון שלו בזמן שאני הוצאתי את הסלסילה הקטנה של האוכל.

הלב שלי דפק באלימות וכל פעם שלוק הסתכל למעלה מהפלאפון שלו הוא עשה פרצוף מוזר עלי. אחרי כמה רגעים של עיניו על שלי גבותיו התקמטו והוא שם את הפלאפון שלו על חיקו. "אתה נראה כאילו אתה עומד להשתין על עצמך." הוא הגיב ותפס את סלסילת העץ הדקיק.

אני משכתי בכתפי בדרך הכי שלווה שאני יכולתי להצליח כי לעזאזל, זאת הפעם הראשונה שאני הייתי ליד לוק לזמן כל כך ארוך. השיער שלו נראה כל כך פנטסטי כולו בלוריתי וחרא כזה והגוף שלו- הו אלוהים הגוף שלו נראה מדהים. הוא התאמן אני לא יודע אבל פשוט כל דבר לגביו גרם לי לרצות לצרוח. (בדרך הכי גברית שאפשרית)

"אני לגמרי בסדר! מושלם אפילו! בו נקח אוכל? איזה אוכל מדהים ומהמם!" אני צחקתי ולוק נתן לי עוד מבט.

"כן... נכון. תראה אש, אנחנו לא היינו החברים הכי בזמן האחרון ואני רוצה שתדע שאתה שווה המון בשבילי. ואני יודע שאתה ומנדי לא מסתדרים טוב שניכם- פשוט- תנסה להתרחק ממנה? היא באה המון מה שאני מבין אבל כל ה-" הוא סימן עם ידיו סביב כדי לנסות לתאר משהו, "ה'קטע' שלך איתה צריך להיעצר. היא שווה המון בשבילי אוקיי?"

Diary of a drummer // Lashton // HebrewWhere stories live. Discover now