through the dark// רואדטריפ // ראנדי//

פרק 1

אנדי שמח שסוף סוף התאומים הקטנים נרדמו ,הוא היה כבר מותש מהשעות האחרונות בהן שימש כבייביסיטר במשרה מלאה על אחיו החורגים.

הוא לגם לאיטו מכוס התה ונאנח,ברגעים כמו זה הוא חש בודד והידיעה שבאמת לאף אחד לא אכפת מכך לא עזרה יותר מדי בלשון המעטה ומחשבותיו המתרוצצות איימו להפילו מרגליו.

'אתה לבד ילד,אף אחד לא רוצה אותך'

'כולם רק משתמשים בך ,אם תעלם לא תיזל אפילו דמעה אחת'

אנדי לא רצה להקשיב לקול העקשן הזה שבמוחו אבל ידע שהוא דובר אמת, כבר קרה פעם שאושפז עם רגל שבורה וחתכים עמוקים לאחר תאונת הדרכים לפני שנתיים והיחיד שהגיע היה אביו החורג.
אנדי התמים חשב שסוף סוף למישהו אכפת ממנו אבל האב הבהיר לו טוב מאוד שהוא כאן רק כדי למלא את חובתו כאפוטרופוס ולחלום על טפסים ,הוא לא פספס את ההזדמנות גם להטיף לו על חוסר ההתחשבות שלו בכך שהכניס את עצמו לתאונת דרכים בזמן כה רגיש בבית הבאומונטס.
אנדי היה פגוע כל כך באותו זמן ואולי אפילו ציפה שריי,אחיו החורג שבן גילו יגלה קצת אמפתיה, אבל הוא אפילו לא הרים פלאפון...

'אתה רואה,הם לא באמת רצו אותך מתכתחילה'

'יתום,מחפש צומי שלא מסוגל להכניס לראש האדיוטי שלו שאף אחד בחיים לא יאהב אותו'

וזה פגע בנקודה רגישה.

אנדי לפת את ראשו בזרועותיו וסתם את אוזניו כמנסה לברוח מן הקולות,הוא מיהר לחדר האמבטיה כדי שכשהבאומונטס יחזרו הם לא יראו אותו במצב הזה.

בדרך כלל כשיש סביבו אנשים אנדי נתפס כטיפוס זורם,אדיש ואולי אפילו חוצפן,אף אחד לא ניסה להסתכל מתחת להגנות האלו,מתחת לחומות שהוא בנה מסביבו .

הוא הוציא את הגלולות שלו ובלע אחת ,
ואם הוא הרהר מה יהיו התוצאות אם ירוקן את הקופסא,אנחנו כנראה לא נדע...