טעם מתוק

חלק 1,מה היא אמונה?

החלק הראשון בנושא אמונה.
זה יתחלק ל3 פרקים כי רובם ארוכים ולא ארצה להכביד עליכם.
תהנו❤️

בחיים לא תמיד הכל ורוד,גם אנשים שהחיים שלהם נראים זוהרים ותוססים,בתוך הספר עצמו מתחוללת סערה.לפעמים רק הכריכה יפה...
לכל אדם יש תמיד עליות ומורדות,קשיים,חוויות לא נעימות,הרגשה של ריקנות וחוסר מיצוי בחיים.
התעוררתם פעם בבוקר וחשבתם לעצמכם מה שונה ביום הזה?
הנה התעוררתי כמו כל בוקר,ציחצחתי שיניים,שטפתי פנים,אכלתי ארוחת בוקר,הלכתי לבית ספר/בסיס/עבודה,ובערב עשיתי מה שאני עושה תמיד.
חשבתם לרגע שיש אנשים שלא יכולים לעשות את זה?
יש אנשים שלא מצליחים להתעורר בבוקר כי לא יכולים ללכת על הרגליים?יש אנשים שלא יכולים לצחצח שיניים ולשטוף פנים כי לא מתפקדים עם הידיים?ושיש אנשים שלא ראו את עצמם בחיים כי הם עיוורים?יש אנשים שלא שמעו צליל של קול אף פעם בחייהם כי הם חירשים?

אני חושבת,שאם יש לך את כל הדברים האלה כבר זכיתי בחיים טובים.
זה כל כך לא מובן מאליו,הדברים האלה שאתם לוקחים כדברים סתמיים הם דברים משמעותיים בחיים.
הנה חייל הלך להלחם בעזה,מאיפה לו לדעת שהוא יחזור משותק?הוא חזר משותק כי נפצע וזה ריסק לו את החיים.
אין אחד שקרה לו דבר כזה שלא יגיד לכם תעריכו את מה שאלוהים נתן לכם כי יום אחד ביום בהיר ויפה הוא יכול לקחתם לכם את זה בלי שתרצו בכך.
הרבה אנשים מאמינים בטבע,אני אישית לא מאמינה.
טבע זה כל הרוע,מחלות,שנאה,קושי,כעסים,קנאה,זה הטבע.
אני חושבת שהאמת היא הרבה יותר גדולה מהטבע,אדם שחולה מה אתם חושבים שאלוהים לא יכול להבריא אותו בדקה?ברור שכן.אלוהים רוצה השתדלות מכל אדם.
באמת אין לי איך להסביר את הכאב של אנשים שחולים,כמו סרטן ומחלות סופניות וקשות.
זה כל כך קשה,זה כואב בכל חלקי הגוף,הכל היה טוב בחיים ופתאום נופלת עלייך מחלה משום מקום שהורסת לך את החיים.
כדי שתבינו על מה אני מדברת אספר על דוד של אמא שלי שהיה כמו אבא שלי.
הוא חלה בסרטן בגיל 58.שנה לפני מותו הודיעו לו שיש לו סרטן בכרום המוח.הוא נפטר לפני שנתיים.
הוא היה האדם הכי מצחיק שתראו והכי חייכן,יש לי עוד ארבעה אחים ותמיד הוא היה איתנו בכל מצב.לאמא שלי יש עוד שתי דודים שנשארו בחיים וגם הם האנשים הכי טובים שתראו.
הוא היה גרוש והיו לו שתי בנות,אבל שתי הבנות האלה לא התייחסו אליו ברמה שמגיעה לו,זילזלו בו כדמות אבהית וכל מה שהם חיפשו ממנו זה כסף.
כמה חודשים לפני שגילו שיש לו סרטן,דודה של אמא שלי נפטרה ביחד עם בעלה.
תשמעו זה באמת מרגש.
שתיהם היו זוג מבוגרים,כבר עם נכדים,הם היו חולים,אבל תמיד היו ביחד.
בשבוע אחד הם ממש נהיו חולים,בעלה של דודה של אמא שלי הגיע לבית חולים במצב אנוש,הוא נפטר אחרי יומיים בלילה.דודה של אמא שלי גם הגיעה לבית חולים ביום האחרון שלו בחיים.בלילה שהוא נפטר לא אמרו לה,אבל היא הרגישה שהוא נפטר.היא גם הייתה במצב אנוש.
חשוב לי לציין,האהבה שלהם הייתה אהבה שצריך להעריץ.
ביום ההלוויה,בדיוק כשקראו עליו קדיש התקשרו לבן שלהם מבית החולים,הרב אמר שהוא צריך לענות למרות שאסור.
כשהוא ענה הודיעו לו שדודה  של אמא שלי גם נפטרה.
אתם מבינים,הם נפטרו באותו יום הוא בלילה והיא ביום בדיוק כשקראו עליו קדיש.
הם הלכו ביחד,זה שבר את כולנו.אנחנו משפחה ענקית.אני זוכרת באותו רגע ששמעתי צרחות,שירים ששרים כשמישהו נפטר,דודים שלי נפלו על הרצפה ובכו,דפקו בקירות,זה היה המחזה הכי לא נעים ועצוב שראיתי.
אבל דוד שלי שעליו התחלנו לדבר אמר באותו רגע עם חיוך של כאב,״ לפחות הם הלכו ביחד.״
זאת נקראת השגחה פרטית.הם אהבו אחד את השניה בטירוף.בורא עולם וכולנו ידענו שאם אחד מהם  ישאר חיי והשני ילך,החיים שלהם על האדמה יהיו יותר בלתי נסבלים.הם יחיו ביסורים וכאב כל הזמן עד רגע מותם כי לקחו לאחד מהם חלק מהנפש.
אומרים כשזוג מתחתן תחת חופה וקידושין הנפש שלהם מתחברת לכל החיים.תלוי באיזה נסיבות מתחתנים.
הם הלכו ביחד וזה היה עצוב וכואב,אבל התחלנו להבין שטוב שככה כי אחד מהם היה סובל יותר והיה נפטר מדכאון או יותר גרוע..מהרגשה של בדידות.
חשוב לי לציין,דכאון ובדידות הורגת בן אדם.
נכון,איבדנו שתי ציפורים במכה אחת,אבל בתוך תוכו שמחנו בשבילם שהם מימשו את כל האהבה שלהם במשך שנים,ילדו ילדים,ראו נכדים ואף פעם לא הפסיקו לאהוב.