״10 דקות יוצאים מותק״ אבא שלי צעק מהקומה התחתונה
״אוקי״ החזרתי לו וסרקתי את מבטי בפעם האחרונה
לקראת הראיון לבשתי חולצה לבנה מכופרתועליה בלייזר שחור,וגינס צמוד שחור,נעלתי נעלי עקב
שחורות ואספתי את שערי לקוקו צמוד.
לבשתי מעליי את המעיל השחור שלי,צרפת וזה
לקחתי את התיק שלי וירדתי לקומה התחתונה.
״בוקר״ אמרתי לביל,אבא שלי
״את נראת נהדר בל״ הוא אמר
״לא,אני נראת כמו אישה בת 40"אמרתי והתיישבתי מולו
הוא פלט ציחקוק והניד בראשו
״רצית את העבודה לא?את צריכה לעמוד בזה שאת אמורה להיות בוגרת״ הוא אמר
״אני בוגרת״אמרתע ומזגתי לי כוס תה
״בטח שאת בוגרת״הוא אמר בציניות ופלט גיחוך
״הו כן מר בוגר,תסביר לי למה אני לא בוגרת״אמרתי
״נתחיל בזה שאת בת 22 ואת אוהבת את גסטין ביבר״הוא צחק
״הי,מה רע בגסטין?״שאלתי והוא קם ממקומו
״חוץ מזה שהממוצא גילי מעריצות שלו הוא 10-16״
"תראה,אני לובשת בלייזר!״אמרתי והלכתי אחריו
״בואי למכונית״ הוא נאנח וחייך
***
צעדתי על עקבי ונכנסתי אל הבניין,הדי מרשים,אם לאמר,של מקום העבודה של אבא שלי,ובקרוב שלי,אם יקבלו אותי
כמובן
אבא שלי עובד בחברת הביטוח של הלהקה המבטיחה,וואן דיירקשן.
תמיד רציתי להיות מנהלת של חברה גדולה,או של מפעל,כולם ידעו את זה.
אני יודעת שאני חולת שליטה,לא שאכפת לי.
אבא המליץ עליי להיות אחראית על סיבובי ההופעות שלהם.
מה שאומר שאני צריכה להיות אחראית עליהם במשך כמה חודשים,מהדברים הכי קטנים שיש -כמו ארוחת הערב שלהם לפני ההופעה או כמות בקבוקי המים שלהם שיונחו על הבמה.
ומהדברים היותר גדולים-המדינות שהם יופיעו בהם,שמות האצטדיונים והטיסות שלהם.
זה כמובן אם אני יקבל את העבודה.
צעדתי במסדרון הרחב אחרי שהמזכירה הוראה לי לאן ללכת,דפקתי על הדלת ונכנסתי תוך כמה שניות.
״גברת בייקר?״ אחד הגברים שאל אחרי כמה שניות
אלוהים
הוא קרא לי גברת
YOU ARE READING
Loss of control-הארי סטיילס
Fanfictionבל בייקר תמיד חלמה להיות אחראית על משהו. היא תמיד רצתה להחליט איך דברים יקרו,שכל העובדים שלה יעשו בדיוק מה שהיא אומרת. נכון,בל במובן כלשהוא חולת שליטה,אבל זה אף פעם לא הפריע לה. מה קורה כשהדברים לא קורים לפי הרצונות שלה,למרות שהיא המנהלת? כשחמישה בח...