Chapter 5

432 45 4
                                    

סירקתי את שערי בעוד שדיברתי עם ליסה בהודעות בטלפון.

אספתי את שערי לקוקו גבוהה,כמו תמיד ולבשתי גינס ארוך בצבע ירוק כהה וגופיה שחורה צמודה,לבשתי אולסטאר אפורות והחלקתי מעליי עליונית לבנה למקרה שיהיה קר באמסטרדם.

לקחתי איתי את המפתח לחדר ואת הטלפון וירדתי לחדר אוכל,לקחתי צלחת ירקות ולחם עם חמאה והארי והחברים שלו נפנפו לי לשבת לידם,הססתי לרגע והתקדמתי אליהם,התיישבתי ליד ליאם והתחלתי לאכול את המלפפונים שלי.

״באיזה שעה הולכים לאצטדיון היום?"זאין שאל

"אתם תקבלו את כל התדריך אחרי ארוחת הצהריים,אבל אנחנו נצאנלשם בחמש וחצי״אמרתי

״מי זו הבחורה שדיברה איתנו אתמול?"הארי שאל

״שרלוט״אמרתי

״כן,מה התפקיד שלה?״הארי שאל שוב

״תשאלו אותה,לא אותי"אמרתי בעצבים והכנסתי מלפפון לפי

"מישהי פה עצבנית"לואי שרק ונעצתי בו מבט עד שהרים את ידיו וגילגלתי את עניי

***

עליתי במעלית יחד עם הבנים והתקדמתי לחדר שלי יחד איתם

"עוד שעתיים נוסעים לאצטדיון לראות איפה אתם הולכים לשיר היום,תנצלו את המנוחה של הבוקר למה שאתם לא עושים"מילמלתי והתקדמתי לחדר שלי

"חכי בל אפשר לדבר איתך?"הארי שאל והסתובבתי

"כן,בטח,מה קרה?"שאלתי אותו והבטתי בעיניו הירוקות

"את מעשנת?"הוא שאל אחרי כמה שניות

"למה?"גיחכתי

"אני שואל"הוא נשך את שפתיו

"למה?אתה צריך?"לחשתי והוא קימט את מצחו

"מה?!לא לא"הוא אמר במהירות

"אז?"שאלתי

"סתם,חשבתי שאת לא כזאת"הוא אמר והרמתי את גבותיי

"תראה,אני רק מעשנת,זהו"אמרתי

"אוקי"הוא מילמל

"וגם אם לא,מותר לי,לפי החוק כמובן"הוספתי

"אבא שלך יודע?"הוא שאל

ביל לא יודע על זה,התחלתי רק לפני שלושה חודשים,אני לא רוצה לעשות מזה סיפור גדול,שתינו יודעים שאני יפסיק עם זה עוד מעט,גם מיה לוקחת,שתינו שומרות על זה בסוד וזהו.

"כמובן"שיקרתי

"טוב,תודה שענית לי,ביי"הארי אמר

"ביי"חייכתי ונכנסתי לחדר שלי.

הורדתי את העליונית מעליי וזרקתי אותה על המיטה ,לקחתי חבילת סיגריות,התיישבתי על כורסה במרפסת והדלקתי את הסיגריה.

אחרי רבע שעה דפיקה נשמעה על הדלת והנחתי את הסיגריה על המאפרה

״רק רגע״אמרתי ופתחתי את הדלת וביל עמד שם

"היי ביל"חייכתי וחיבקתי אותו

"שלום מתוקה,ניק אמר לי שהעברת להם את הדיבור שלך בדרך טובה וקשוחה"הוא אמר

"כמו שלימדו אותי"צחקתי והוא הרים את גבותיו

"מה את רומזת גברת בלייר?"הוא שאל

"כלום כלום"צחקתי

"יש פה ריח של סיגריות?"הוא ריחרח ופערתי עיניים

"לא,אני לא מריחה"שיקרתי והוא נכנס לדירה,לקחתי מהשולחן את החבילה של הסיגריות והכנסתי אותה למגירה במהירות בעוד שהוא יוצא החוצה ופערתי את עיניי

"בל מה זה?"הוא שאל

"מה?"נשכתי את שפתיי

"את מעשנת?"הוא שאל

"מאיפה הגעת לזה?"שאלתי והתקדמתי אליו

"תאמרי את האמת"הוא אמר

"האמת היא שאני לא יודעת מה אתה רוצה"אמרתי בפשטות,אמרתי כבר שאני שקרנית מעולה?"

"טוב,סליחה,ביי"הוא אמר ויצא מהחדר

-נקודת מבט הארי-

ירדתי ללובי והתיישבתי על אחת הספות והתעסקתי בטלפון.

ראיתי שביל בייקר רץ אל הפקידות,הוא דיבר איתם בעצבים ואז הלך

"היי,מה קרה?"שאלתי אותו שהוא ישב לידי בספות

"הביאו לבלה חדר מלוכלך"הוא אמר

"מאיזה בחינה?"שאלתי

"מאפרה ממולאת בסיגריות ישנות וריח של סגריות במרפסת"הוא אמר

"אולי כי היא מעשנת?"אמרתי

"מתי?"הוא הביט עליי והרים את גבותיו

"מה זאת אומרת?היום אתמול,היא אמרה לי"אמרתיי והוא קימט את פניו

"מה?!בל מעשנת?"הוא אמר בעצבים

"כן..אתה לא יודע?היא אמרה לי שכן"מילמלתח

"תודה הארי"הוא אמר וקם והתחלתי להבין מה עשיתי

היא לא אמרה לביל כדי שהוא לא יכעס או יתאכזב ואני הרסתי את הכל

שיט שיט שיט שיט

שמתי את ידי על מצחי ביאוש וקיללתי מתחת לאפי

"אתה כל כך אדיוט הארי סטיילס"סיננת

Loss of control-הארי סטיילסWhere stories live. Discover now