פרק 16

372 29 3
                                    

-בוקר הבית של לואי-

-נקודת מבט לואי-

קמתי בתחושה מוזרה אבל טובה כאילו אני כן מרגיש משהו להארי אבל זה יותר מסובך מזה אני יודע שהתנשקנו ואני יודע שהתחבקנו כל הלילה אני רק מפחד שזה יהיה מביך עכשיו.. חשבתי לעצמי ואז ריח השרוף שעלה מהמטבח קטע את מחשבותי

"בוקר טוב " אמרתי אחרי שישבתי וצפיתי בהארי ישן במשך עשר דקות

"בוקר טוב , כמה זמן כבר אתה יושב פה? "

"לא הרבה האמת , התעוררתי וירדתי להכין לך ארוחת בוקר הנה" אמרתי והגשתי לו מגש שעליו הייתה צלחת עם ירקות שמסודרים בצורת פרצוף צלחת עם אומלט ולחמים וכוס מיץ תפוזים שסחטתי בעצמי

"וואו תודה!! לואי ... תקשיב אני ממש מצטער על כל מה שקרה אתמול אני לא התכוונתי ואני לא רוצה שיהיה בנינו מצב מביך וחוץ מזה ש..." הארי דיבר ודיבר עד שקטעתי אותו

"זה בסדר הארי באמת הכל בסדר כל עוד אתה ואני לא נתנהג בצורה מביכה אחד לשני הכל יהיה בסדר עכשיו קדימה תאכל לפני שיתקרר"

"או קיי , תודה על כל האוכל ועל האירוח זה לא מובן מאליו"

"זה בסדר ,טוב אני צריך ללכת יש לי כמה סידורים"

"סידורים ?"

"כן אני צריך לערוך קניות מה שיש במקרר לא יספיק לשנינו" אמרתי בהיסוס כשאני יודע שזה לא באמת מה שאני צריך לעשות

"או קיי אני אשאר כאן אולי אני אבשל לנו לצהריים"

"לא !! מה פתאום אתה לא זז מהמיטה הנה קח זה השלט והנה מחשב נייד ומטען לפלאפון ושיהיה ברור זה המאמץ היחיד שאני מרשה לך לעשות!! טוב אני באמת חייב ללכת " אמרתי נשקתי לו על מצחו ומיהרתי לצאת מהבית

נכנסתי לבית הקפה כולי רועד והיא ישבה שם בשמלה לבנה והיא הייתה כל כך יפה

"היי" היא אמרה בהתלהבות וקמה לתת לי חיבוק

"היי וואו את נראית מדהים מה שלומך ?"

"שלומי מעולה אני קורנת אני ובן עדיין ביחד הכרתי חברים חדשים מאז שעברתי לעיר וזהו אבל מה איתך ?? איך הכוכבות  המעריצות ?"

"וואו האמת שזה יותר טוב משחשבתי זה כיף וזה גורם לך להרגיש כל כך טוב עם עצמך"

"נשמע שאתה בעננים.. "

"כן ..אז על מה רצית לדבר איתי?"

"לואי אני אוהבת אותך מאוד ואני אף פעם לא אפגע בך אתה יודע את זה נכון ?"

"כן אמילי אני יודע אולי תגידי לי מה קורה את מלחיצה אותי"

"אני גיליתי משהו לפני שבועיים בערך "

"אוקיי מה?"

"אני .. אני.. או קיי אני פשוט אגיד את זה ..אני בהריון"

"וואו !!! איזה יופי !!!בטח בן נורא שמח!!"

"לא לואי נראה לי שלא הבנת...התינוק הוא לא של בן"

"אז של מי?" שאלתי אבל היא לא ענתה רק הסתכלה עליי במבט מוזר כאילו היא מנסה להגיד לי משהו

"זה...זה אני?!" שאלתי בהיסוס

"אני חושבת שכן אני לא יודעת מי עוד זה יכול להיות זה לא בן ואני יודעת כי אני הרגשתי אז עשיתי בדיקה בלי שהוא ידע "

"רגע רגע עצרי בן לא יודע שהתינוק לא שלו ? "

"לא ואני יודעת שאתה אוהב אותו אבל אני מתחננת אלייך אל תגיד לו כלום לפחות עד שנעשה את הבדיקה"

"את רוצה שאני אעשה את הבדיקה ?"

"כן בבקשה לואי זה חשוב לי אני לא יכולה לחיות בלי לדעת ,אתה יודע מה אתה לא חייב לבוא מספיק שתביא לי שערה או משהו שנוכל לערוך את הבדיקה"

"או קיי , אני מסכים אבל אני קצת בשוק אני צריך ללכת עכשיו ,אני אדבר איתך"

"או קיי" היא אמרה קמה לתת לי חיבוק וכל אחד מאיתנו הלך לדרכו

אני לא חוזר ככה הביתה אני חייב לנקות את הראש חשבתי לעצמי אז הלכתי לשתות ואחרי שכבר הרגשתי על הפנים החלטתי לנסוע הביתה פתחתי את הפלאפון וראיתי שמונה שיחות שלא נענו וזה היה הארי אבל לא חזרתי אליו כי לא רציתי לדבר עם אף אחד נכנסתי לאוטו ושמתי את הרגל על הגז לחצתי עד הסוף ואז הרגשתי שאני מאבד קצת שליטה אבל לא חשבתי שזה יוביל למשהו לפתע פנס גדול האיר לי אל תוך העניים ניסיתי לבלום או לזוז ימינה אבל לא הצלחתי ואז וההגה פשוט נשמט לי מהידיים...

larry keep secrets (hebrew)Where stories live. Discover now