פרק על נאמג'ין ועל התאומים
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נקודת מבט ג'אנגקוק
ראיתי שהתאום של נאמג'ון מסתכל על טאהטאה שלי
כל כך רציתי להרביץ
לו אבל כשהרגשתי
את טאה מחבק אותי
חזק ומחביא את פרצופו מאחורי גבי
רק רציתי לנשק אותו
ולומר לו
'אל תידאג אני אשמור עליך הוא לא יכול אפילו לחשוב על לגעת בך'
"מ-מה?" אמר נאמג'ון שכולו דמעות
"מה מה?" ענה מיקו
"ז-זה ביגללך כ-כל זה ב-באשמתך אתה נ-ניסת לגרום לאח שלך ליסבול למוות א-איזה מין אח אתה בדיוק?" אמר נאמג'ון כועס קצת הרבה
"ס-סליחה אב..." אמר מיקו אבל נאמג'ון
קטע אותו
"סליחה?, סליחה?!, זה כל מה שיש לך לומר אתה כתבת את השם שלי על היד שלך ונתת לי לשאת בכל האשמה
ל-למה אתה חייב
להיות כזה רשע
איכס אני לא רוצה ליראות אותך יותר לעולם אני לא רוצה שם קשר אליך צא מיכאן ואל תחזור" אמר נאמג'ון
כשדמעותיו לא מפסיקות לרדת.
נקודת מבט כללית
^•^נקישות דלת^•^
"זה בטח המשטרה" אמר ג'ימין ורץ אל הדלת בזמן שג'ין חשב לו
'רגע עם מיקו דומה לנאמג'ון ונאמג'ון דומה למיקו זה אומר ש.... אוי לא'
"ג'ימין! לא!" צעק ג'ין אבל זה היה מאוחר מידי ג'ימין כבר פתח את הדלת והשוטרים ניכנסו הם ראו את התאומים מכוסים בשריטות ודם
" זה הם! קדימה!" צעק שוטר אחד והשניים האחרים שמו אזיקים על ידיהם של התאומים
"ידעתי" אמר ג'ין בשקט ובדמעות
"לא!, הוא לא אשם זה רק הוא" צעק ג'ין והצביע על מיקו
"תעזבו אותו בבקשה" אמר ג'ין לאחד השוטרים
"מיצטער אבל שניהם היו מעורבים בריב הזה והם גם כל כך דומים אנחנו צריכים לקחת את שנייהם" ענה השוטר ויצא
"א-אני ממש מצטער ג- ג'ין היונג בבקשה תיסלח לי" אמר ג'ימין התיישב על הריצפה ותפס את ידו של ג'ין
"זה בסדר, זאת לא אשמתך, אנחנו נשחרר אותו אל תידאג" אמר ג'ין לא מפסיק ליבכות וכל השיבעה היתחבקו יחד.
נקודת מבט נאמג'ון
אוי שיט, אוי שיט, אוי שיט, מה אני הולך לעשות עכשיו?, אנחנו לא נהיה באותו התא נכון?, למה אני?, מה עשיתי שזה מגיע לי?, איך יוצאים מזה?, למה הוא היה חייב לעשות את זה?, פאק!, אני כל כך שונא את מיקו! אמרתי לעצמי בלב.
מיקו רק חייך כל הדרך לכלא אחרי שדיברנו עם השופט ועם השוטרים
הם החליטו שאנחנו צריכים להיכנס לכלא, נו באמת בשיבל מה כלא רק רבנו קצת כלא ממש
לא קרוב לזה אפילו אמרתי לעצמי מודאג ג-ג'ין! , צעקתי בראשי ג'ין שלי אני רוצה ליראות אותך אני מיתגעגע אליך אני רוצה רק לחבק אותך ולומר לך שהכל בסדר ולעבור את זה
"כמה זמן אחנו נהיה כאן?" שאל מיקו את הסוהר בידיוק שהכניס את שנינו לאותו תא
"5 חודשים" החזיר הסוהר, מה! 5 חודשים?! זה כל כך הרבה אני לא מסוגל,אני לא רוצה להיות כאן אני רוצה לחבק את ג'ין שלי ולהיתכרבל איתו בשמיכה אני רוצה לנשק את אהובי וליהיות איתו כל היום
א-אבל כ-כניראה שעכשיו א-אני לא י-יכול ביגלל הכלא המפגר הזה! חשבתי לעצמי
YOU ARE READING
אהבה כואבת והמציאות אפילו יותר/טאהקוק
Romanceלקוקי יש חברה ושמה הא-רו והוא מתחיל לפתח רגשות לטאה, ג'ימין החבר הכי טוב שלו לטאה בעבר היה בן זוג שקראו לו מיקו החבר שלו בעבר היה מתעלל בטאה מינית ופיזית ובגד בו עד שמיקו היה צריך לעבור עיר ומאז הם לא נתראו יותר ולטאה יש טראומה מזה לכל החיים הוא שו...
