האוטובוס הגיע ואני ונטלי עלינו עליו , לא היה מקום אז עמדנו, אני ונטלי דיברנו על כמות השיעורים שקיבלנו וקבענו להיפגש בשלוש וחצי מיד אחרי ארוחת צהריים טובה של שניצל וצ'יפס עם כמות שווה בדיוק של קטשופ ומיונז (אלף האיים בקיצור...) לדעתי הכנת ארוחת צהריים ולצייר ציור זה אותו דבר שניהם אומנות כי ציור זה משהו שתולים בגלריות בשביל שכולם יוכלו ליהנות ממנו אבל ארוחת צהריים לא תולים בשום גלריה בינינו אני איש
ית עוד לא ראיתי שום גלריה לארוחות צהריים מארוחת צהריים רק אני צריכה ליהנות.... ( כן אני משוגעת תתמודדו עם העניין הזה...)
בקיצור אז אחרי ארוחת הצהריים ניגשתי לדלת על מנת לצאת את נטלי אך את מי פגשתי שם אם לא את רון ומירב ? שניהם עמדו לי בדלת וחסמו אותה וכשהבנתי שלנטלי אני כבר לא אלך היום אז באתי ללכת למרפסת להודיע לה אבל רון ומירב ארבו לי , תפסו אותי , קשרו אותי עם החבל שרון קיבל בצופים לכיסא והשאירו אותי ככה למשך כשעה בערך ...
כעבור שעה בערך רון ומירב הורידו לי את הכיסוי ולאחר הצרחות ששאגתי עליהם הם התחילו להסביר לי שאם לא היו עושים את זה בחיים לא הייתי מאמינה להם (מה שנכון) אבל זה עדיין לא תירוץ לבוא ולקשור אותי ולהשאיר אותי פה למשך שעה !!! אבל אז רון אמר : " אבל היית פה רק 5 דקות !!! "
" אה................." אמרתי עם קצת מבוכה ... " אבל זה עדיין לא תירוץ לבוא ולקשור אותי !!! "
"כן זה די נכון ..... " מירב אמרה "אבל יש לנו משהו חשוב לספר לך !! "
" נו ! אז דברו !!! " אמרתי
ואז רון פתח ואמר : " טוב אז ככה ...................... "