פרק 21

4.1K 170 32
                                    


״הי אנדרסון!״

נרתעתי מעט במקום,הסתובבתי אחורה ופגשתי בפרצוף של נייל.

״זה בלייר אנדרסון.״ מילמלתי והוא התקדם אלי.

״לא אכפת לי,״ הוא אמר וזה היה ממש מגעיל כשהוא גם הוציא קול גרפס.

״אוקיי,מה אתה עושה כאן?״ שאלתי אותו,״מה יש?״

״קחי.״ הוא אמר ומסר לי פתקית צהובה.

הסתכלתי בפיתקית לרגע והיה כתוב בה 'מינסטון מי 189'

״מה זה?״ שאלתי אותו,הוא התעלם ופשוט הלך.

הכנסתי את הפתקית לכיס הקטן שהיה בתיק שלי. קפצתי במקומי כששמעתי את הקול החזק של המורה שלי לספרות.
״בלייר אנדרסון מדוע את לא נמצאת בכיתה? היה צילצול לפני חמש דקות.״

״א..אני..״ לא באמת ידעתי מה לומר,״אני בדיוק עמדתי להיכנס לכיתה.״ אמרתי לה.

היא חייכה,״אני שמחה שחזרת ללמוד,במקרה ותצטרכי לצאת תודיעי לי. יש לך אישור רפואי.״ היא אמרה והתקדמה לעבר הכיתה ומיד הלכתי אחריה.

כשהיא נכנסה איתי לכיתה כולם שתקו והמבטים של כולם הופנו אלי,התקדמתי לשולחן הפנוי שהיה ליד בן,לצערי.

התיישבתי שם והתעלמתי ממה שניה סביבי.

״מצטער לשמוע שהיית-״ אמר בן וקטעתי אותו.

״אני לא צריכה רחמים.״ אמרתי בקשיחות וחזרתי להביט במורה.

״בל,אני מצטער אוקיי?״ הוא שוב התחיל לדבר אלי. ״אני יודע שהייתי חתיכת מגעיל ואני חרא גדול.״

״אני שמחה סוף סוף שאתה מודע לזה.״ אמרתי בצחוק והוא גילגל את עיניו.

״שמעתי מבראיין את מה שקרה,את בסדר,נכון?״ הוא שאל והופתעתי לדעת שבאמת אכפת לו.

״ממתי לך אכפת?״ אמרתי בעוקצנות.

הוא התעלם ממה שאמרתי והוא אמר,״אז אני מבין שאת בסדר,זה טוב.״

סובבתי את מבטי וסרקתי את הכיתה,חיפשתי את סימן לבראיין.

אבל הוא לא נמצא,נאנחתי עמוקות...

״אם את מחפשת את בראיין אז הוא מאחר.״ הודיע בן.

במקום להגיד לו,״תפסיק להדחף בדברים שלא שלך,״ אמרתי,״תודה בן.״

אחרי שעתיים משעממות של ספרות שכמעט לא הצלחתי להתרכז בהן,יצאתי מהמכיתה לכיוון הלוקר שלי.

הוצאתי את הספרים של השיעורים הבאים.

״היי,״ קפצתי במקומי מרוב בהלה כששמעתי את קולו של בראיין.

״הפחדת אותי,אל תעשה את זה שוב!״
אמרתי לו והוא פרץ בצחוק.

״פיספסתי הרבה בספרות?״ הוא שאל והנדתי את ראשי.

Beautiful Mistake - H.SWhere stories live. Discover now