ארוחת צהריים

פרק 5

הבובה הייתה משעמם היא לא אמרה דבר.
עזבתי אותו.
הוא כבר לא אהובי.

ואס אמרתי לעצמי! אני לא יוותר!
יוסי הוא שלי! ורק שלייי!!!!!!

הלכתי לסבתא שלי, סבתא רחמים, הסבתא הזאת שדומה לרינת קבאי, יש לי מלא סבתות. בערך 57.
"סבתא רחמים!!!" צעקתי והיא הסתכלה עליי.
"כן ילדונת מתוקונת רוצה סוכרייה?"
"לא"
"אז מה את רוצה?"
"להרוגי רינת קבאי"
"לא!!!! כלומר למה שתעשי את זה..." היא הגיבה כיאלו לקחתי את אמא שלי ושמתי אותה בתור של לאפה חצי שנה.
"למה לא?"
"מה הבעיה איתי?! כלומר איתה!??+"
"מה יש לך סבתא?"
"כלום.. חחחחחחחחחאימלהחחחחח"
"לא אין לך שכל, מה את ירושליים(ילדה מהגן שלי)??"
"לא. חמדתי"
"אז מה את?"
"אני... אני.. רינת קבאי!!!!"
היא צעקה ואז בחרה עם מיליון שקל.
אימלה