Trust Me

פרק 2

אדוארד ומייק נכנסו לכיתת האנגלית שלהם. אדוארד היה לחוץ לקבל את פניהם החדשים של התלמידים לכיתתו.
"המורה לאנגלית, גברת שנון אמורה לבוא בכל רגע, היא גם המחנכת שלנו, היא תעשה לך מפגש קטן עם התלמידים בכיתה" אמר מייק וטפח על שכמו של אדוארד.

"שלום כיתה יקרה, נא לשבת במקומותיכם ולהכין את הציוד לשיעור" אמרה גברת שרון בעודה נכנסת לכיתה ומסדרת את חפציה על שולחן המורה.
"אני רוצה להציג בפניכם תלמיד חדש, אדוארד פטרסון. אני מבקשת מכם לקבל אותו יפה ולעזור לו להתאקלם בכיתתנו ובבית ספרינו, כפי שכולכם יודעים כמובן, לא קל להתאקלם בסביבה חדשה במיוחד בגיל ההתבגרות. אני מקווה שתהיו בוגרים ותעזרו לו בכל מה שהוא צריך." אמרה גברת שנון בעוד שאדוארד עומד לו מול הלוח מובך בפני כל הכיתה.

"גברת שנון! את יכולה להושיב את אדוארד לידי בבקשה??" צעק מייק מסוף הכיתה במקום בו הוא יושב.
"אני רואה שאתה ואדוארד כבר הכרתם מייק, אבל אני חושבת שלאדוארד יהיה יותר קל אם הוא ישב קצת יותר קרוב ללוח... אמ... אדוארד, אתה יכול לשבת ליד הילני." אמרה גברת שנון, מצביעה על מקום הישיבה החדש של אדוארד.
'הילני?!' חשב לעצמו אדוארד. 'אני לא מאמין שאני עומד לשבת ליד התלמידה הכי חכמה ויפה בכל הרגון... אבל... זה מרגיש מוזר'
אדוארד היה פעור פה, עמד קפוא מול הלוח.
"אדוארד? אתה מוזמן לשבת ליד הילני..." אמרה גברת שנון שנית.
"אה... כן." אמר אדוארד וכל הכיתה ציחקקה סביבו.
"שקט! תהיו בשקט. עכשיו כשאדוארד התיישב וכולנו מוכנים, אפשר להתחיל בשיעור." הצהירה גברת שנון.

"היי אמ... אני אדוארד... את בטח הילני" אמר אדוארד במבוכה.
"כן, אני יודעת שאתה אדוארד, ואתה יודע שאני הילני" אמרה הילני בעודה פותחת את חוברת האנגלית.
'אחח איזה טיפש אני! אני צריך לעבוד יותר טוב על משפטי הפתיחה שלי עם אנשים...' חשב לעצמו אדוארד מובך מהסיטואציה.
"נ..נעים להכיר" הושיט ידו ללחיצת יד עם הילני אך היא רק הסתכלה עליו וענתה בנימוס "נעים להכיר."
"שקט שם!" אמרה בקול גברת שנון.
'משהו כאן מסריח' חשב לעצמו.
אדוארד ויתר על לדבר עם הילני באותו רגע, הוא לא רצה להציק לה יותר מידי או להציק לשאר תלמידי כיתתו ולקבל הערה בתיק האישי.
במשך כל השיעור אדוארד חשב על המשך היום בבית הספר. 'אני לא מאמין השעה רק 09:40 ויש עוד יום שלם לפניי' אמר לעצמו אדוארד נשכב על השולחן ונרדם.
"אדוארד? אדוארד!" קראה גברת שנון.
"אה? מה?" אמר בבילבול אדוארד קם משנתו הקצרה.
"אדוארד אתה רוצה להסביר לנו למה אתה נרדם בשיעור או שאתה מעדיף לענות על השאלה?" הציעה גברת שנון.
"מה.. מה הייתה השאלה?" שאל אדוארד בעודו מגרד בעיניו מהשינה.
"איך אומרים I have lived here since 1987 בצורת הpresent perfect continuous?" שאלה גברת שנון.
"I have been living here for years" ענה אדוארד.
"כל הכבוד אדוארד! הייתי בטוחה שלא הקשבת להסבר בתחילת השיעור..." אמרה גברת שנון.