פרק ראשון

645 37 10
                                    

נ.מ קים טאהיונג

קמתי מוקדם בבוקר בשעה 6:30 כדי להתארגן לבית הספר .
היום אני בן 18 רשמית, הבטתי בטלפון לראות את שלל הברכות שהבית ספר שולח עבורי.

חייכתי חיוך רחב ושלחתי לכל מי שהכרתי תודה בחזרה וסגרתי את הטלפון שלי והלכתי לשירותים.

התסכלתי על עצמי. יום הולדת שמח טאהיונג!
אמרתי לעצמי בתקווה שזה ישמע כמו הוריי.

הורי אוהבים אותי. אבל , הם תמיד שוכחים את יום הולדתי. אני מתגעגע לתקופה בה הייתי ילד קטן והוריי שרו לי שירי יום הולדת והין מביאים לי עוגה טעימה.

כיום זה שונה, אני מכין לעצמי קאפקייק קטן עם נר מביע משאלה ואוכל אותה.

׳הלוואי והיום הזה יהיה היום הכי טוב בעולם.׳
תמיד האמנתי לבקשת הנר.

אכלתי את הקאפקייק ועליתי בחזרה לארון כדי לבחור מה ללבוש.

היום אני אלבש משהו מיוחד :)

החלטתי ללכת על סגנון אומנותי ומגניב.

לבשתי בנדנה מגניבה כזאת על הראש.
חולצה מעוצבת ו מקושקשת, מעל גקט בצבע לבן ועוד גקט מלופף סביב המותניים שלי.
לקחתי מכנסי ספורט של פומה ונעליים בצבע שחור עם סוליות לבנות.

הבטתי על עצמי במראה עם פוזה מצחיקה

הבטתי על עצמי במראה עם פוזה מצחיקה

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

להוסיף משהו? לא. אני נראה בסדר.

לקחתי את התיק שלי ויצאתי מהבית .

נכנסתי לשער בית הספר. כולם רצו לעברי והעריצו אותי. ניסיתי לחייך ולשים לב לכמה שיותר אנשים שבאו. הלכתי לכיתה שלי והתיישבתי ליד שני חבריי הטובים גימין וגייהופ.

״היי ״ אמרתי להם.

״יום הולדת שמח טאהיייי״ אמר גימין בקול נערץ וחיבק אותי.

״כןן יום הולדת שמחחח ״ הוסיף גם ג׳ייהופ והצטרפף לחיבוק.

״תודה אייש אתם כאלה נחמדים.״ אמרתי.

התחיל שיעור המתימטיקה והמורה נתן לנו לעשות תרגילים לבד בספר. הייתי מצטיין בחשבון. תמיד אהבתי את המקצוע הזה.
גמרתי את העבודה והלכתי למורה ושאלתי אותו אם אני יכול ללכת לשירותים.

Who are you?Where stories live. Discover now