נקודת המבט של רוזלי ~
התעוררתי מתארגנת ללכת לתיכון החדש. אני ענייה ואני צריכה לפרנס את משפחתי איך? טוב אמממ...בתור מנקה.
"בוקר טוב אמא"
"בוקר טוב רוזלי את רוצה לאכול?"
"הלוואי אבל אני מאחרת"
"קחי לדרך"
היא הביאה לי כריך ונשקה ללחיי.
"תודה אמא ביי"
"ביי רוזלי בהצלחה"
_______________________
"אמ שלום אני רוזלי"
"אני דס סטיילס מנהל בית הספר נעים מאוד"
"נעים מאוד "
"אז בתור מנקה את צריכה לעבוד מהבוקר עד אחר הצהריים ארבע וחצי חמש אוקיי?"
הנהנתי.
"עכשיו הנה הציוד ניקיון יש לך סינר וכפפות בחדר הניקוי הנה המפתח"
"תודה רבה "
"בבקשה עכשיו לעבודה"
הוא אמר בחיוך,חייכתי חזרה. לפחות המנהל נחמד.
לבשתי את הבגדים והתחלתי לעבוד.
___________________________
כיתות.
שירותי בנות.
אולם ספורט.
מגרש.
נשאר לי רק שירותי בנים ,חצרות וגן המשחקים.
התקדמתי לשירותי הבנים ופתחתי את הדלת ומסתבר שפגעתי במישהו.
"אווץ' "
"אוי אני כל כך מצטערת"
אמרתי מושיטה לעבר הנער יד אך הוא דחף אותה לצד וקם.
שיערו היה מתולתל ועיניו הירוקות הסתכלו עליי בכעס וזילזול,זה לא הולך להיגמר טוב.
"מנקה מגושמת תסתכלי לאן את הולכת מנקה עלובה "
הוא אמר דחף אותי ועבר.
אוקיי אני מבינה שגם בבית הספר הזה תלמידים ירדו עליי .
זה די מעצבן שבגלל שאני מנקה צריך לרדת עליי .
________________
סיימתי לנקות את שירותי הבנים ונשמע צילצול,הפסקה.
התקדמתי לחצר האחורית והתחלתי לנקות ואז באה חבורה של בנים אחד מהם היה המתולתל ועוד שתי בנות אני בטוחה שאחת מהן לא שמה חזייה וכל החזה שלה בחוץ והשנייה נראה כיאלו כל התחת שלה בחוץ.
המתולתל הסתכל לכיווני ולחש משהו לחבר שלו ,הוא היה עם עיניים כחולות ושיער חום.
"היי מנקה"
זה עם העיניים הכחולות קרא לי.
"פיספסת נקודה"
והתחילו לצחוק
"עוד לא התחלתי לנקות חמוד"
החזרתי קשוחה ,ככה לימדו אותי בשאר התיכונים חברות שפגשתי.
"אבא שלך חמוד"
"כמוך"
אמרתי.
ראיתי מהצד את הנער המתולתל מחייך.
אחד מה"זונות" נקרא להן באה אליי ואמרה
"תזכרי שאת מנקה אין לך זכות דיבור"
"מדברת מי שכל הציצי שלה בחוץ"
אמרתי.
"הוו נכון מאוד אמא תמיד אמרה לי שאם יש לי משהו יפה צריך להראות אותו אז...הנה"
היא אמרה וכל החבורה צחקה.
"יפה לך הצלחת להצחיק סיימת זונה? יש לי דברים לעשות"
מבטו של הארי התקשח.
"איך קראת לה?!"
הוא אמר.
"הארי תירגע"
אמרה הזונה.
הארי הא? אחלה שם.
"לא שהיא תירגע איך קראת לה?!?"
הוא שאל בקול מפחיד.
"זונה"
אמרתי בביטחון.
הוא התקדם אליי והטיח אגרוף לתוך ביטני ונפלתי.
כולם צחקו חוץ מאחד שהתקדם לעברי ועזר לי לקום
"אני ליאם ואל תדאגי אני איתך"
"הארי היא בת תירגע אחי"
שמעתי את ליאם אומר.
"זונה!? זונה?! שלא תיקרא לה זונה"
"הארי היא לא ידעה שזה מעלה לך דברים אישיים"
"עכשיו היא יודעת תודה לך . לך תטפל במנקה"
"עזוב אני לא צריכה עזרה"
אמרתי קמה נאנקת מכאבים.
ליאם חייך אליי חיוך עצוב והלך..
הנה לכם החיים שלי כמנקה.