אני רוצה לכתוב על זה.
תכתבי, הם אומרים לי.
הם לא יודעים שזה קשה,
הם לא מודעים לכך שזה כמעט בלתי אפשרי.אני רוצה לשכוח מזה.
תנסי, הם אומרים לי.
אבל הם לא יודעים שבכל פעם שאני לרגע נעצרת, אני נזכרת בו.
והם בכלל לא יודעים שבכל בחור אני רואה אותו.אני רוצה להרגיש.
תרגישי, הם אומרים לי.
הם לא יודעים שלהרגיש משהו אמיתי שוב, זה כמעט בלתי אפשרי.
והם לא יודעים שמאחורי הרגש שאני מציגה, מסתתר רגש שבור.אני רוצה להמשיך.
תמשיכי, הם אומרים לי.
הם לא יודעים שלהמשיך הלאה זאת פעולה לא הגיונית כשאת מרגישה לחצים ודפיקות בלתי נשלטים שמגיעים משום מקום ומשתלטים עלייך בלי יכולת לעצור, ולהמשיך הלאה,אז כן, לכתוב. לשכוח. להרגיש. להמשיך הלאה.
כל אלה פעולות שלבינתיים ישארו רק בדמיון.
YOU ARE READING
איש איש בשריטתו יחיה
Fanfictionכשאתה כותב , בדרך כלל אתה כותב לעצמך. כי זאת הדרך שלך לפרוק דברים. מצבים. רגשות. אבל לפעמים, לפעמים זה לא מספיק. לפעמים אתה רוצה שמישהו יבין אותך, בלי שתדבר. לפעמים אתה רוצה שמישהו יקשיב לך מבלי שתצטרך להסביר לו. לפעמים אתה כותב ואחרי כמה זמן...