כבר אז זה הרגיש לי שונה. לא כמו פעם.
ההרגשה הזאת שאת נמצאת עם מישהו שאת לא רצויה אצלו. חבל שזאת לא הפעם הראשונה.
********
כל הלילה לא נרדמתי , התמאלתי בצפיות למה שיהיה מחר. כלכך חיכיתי ליום הולדת ה15 שלי!
כבר דימיינתי את החברות מגיעות לבית הספר עם עוגה ובלונים וממלאות אותי בשמחה , רק חבל שזה לא היה כך.
נכנסתי לכיתת המדעים כולי מרוגשת , הסתכלתי סביב לראות את הפרצופים של כולם... אבל הכי הייתי מרוכזת בפניה של קים. הבסטי שלי , החברה המושלמת שתמיד איתי במצבים הכי קשים.
ראיתי עוגה אחת עומדת על השולחן שבו אני יושבת
ו3 בלונים לידו.
התיישבתי במקומי שנמצא ליד קים ותמר ואמרתי בקול רגוע ״ יאא תודה יצא מושלם ״.
עוד לא נגמר היום. הייתי כלכך בטוחה שלא נגמר היום!!
יצאתי מכיתת המדעים והתחלתי ללכת לכיוון הכיתה שלי...וכמה ילדים מהשכבה צעקו לי ״מזל טובב!״
עניתי להם בנימוס ״תודה״
השיעור האחרון הגיע והרגשתי כלכך מבואסת.
כול שאר החברות שלי חוץ מקים ותמר שכחו את היום הולדת שלי.
אבל הייתי בטוחה שעוד לא נגמר היום!!!
הגעתי הביתה זרקתי את התיק על המיטה ונעמדתי מול המראה.
במשך דקות פשוט היסתכלתי על עצמי, ניסיתי למצוא סיבות ללמה החברות שלי שכחו ממני.
אולי אני לא טובה מספיק? אולי אני לא יפה? אולי אני לא חשובה מספיק? מילאתי את עצמי בשאלות שרק הורידו לי את הביטחון.
״אני לא מאמינה שקים עשתה לי את זה! הייתי בטוחה שיהיה לי הכי שמח. בגללה אף אחד לא זכר״ אני שונאת אותה.
