לאהוב אותך עד המוות /הושלם

שבוע ללידה

עבר כמעט שלוש חודש ורועי עדיין בקומה , הלב שלי כבר מרוסק גמור הדמעות כבר לא יכולות לרדת כי אין כבר דמעות , שוב אני נכנסת לאותו החדר הלבן והדוחה הזה .. שלא באלי להיות פה באלי להיות עם רועי בבית שיהיה איתי בלידה אני כל יום מתפללת שהוא יתעורר אבל כלום לא ישתנה כלום !!
אני רואה אותו שוכב עם העיינים עצומות
״ אהוב שלי אתה יודע נשאר לי שבוע לתאריך המשוער״ אמרתי לו כמו כל ה 3 חודש האלה שאני מדברת איתו למרות שהוא לא מגיב ..
״לב שלי אתה חייב להתעורר הילדים שלי לא יכולים להשאר בלי אבא ,הם כבר מספיק איבדו את דוד שלהם״ .. טיפות קטנות יורדות לי מהעיינים והינה אחרי כמעט חודש ששמרתי על עצמי לא לבכות .. שוב נפלתי שוב אני בוכה .. והפעם הדמעות לא עוצרות גם אחרי חצי שעה של בכי ..
אנאל דופקת ונכנסת ״יש חדש ״היא ראתה אותי בוכה ואז היא הבינה שאין  היא רצה לחבק אותי .. ״ תאומה שלי אני מבטיחה לך הוא יקום ״
״הלואי ״ אמרתי בדמעות
״בואי בואי ניצא קצת מפה נרגע ״ היא אמרה
ויצאנו

נקודת מבט יונתן (:

אנאל ונוהר ירדו למטה לשאוף קצת אויר ב 3 חודש האלה היה לי קשה לראות את אחי ככה , הוא תמיד היה הגבר הכי חזק של המשפחה ,אחרי אבא כמובן ..
התחלתי לדבר איתו בתקווה שישמע שיקשיב שיבין,
״ רועי אחי אתה חייב להתעורר אישתך מחכה לך הילדים שלך תכף יגיעו אתה לא יכול להשאיר אותה לבד ״  אמרתי וניסתי לנער אותו .. ״בבקשה אחי תתעורר אל תשאיר אותה לבד אותי לבד אותנו לבד בבקשה אחי את האחיינים שלך שבדך .. (:
פתאום לרגע חשבתי שאני בהזיה היד שלו זזה
״מים״  הוא אמר
״אחות ״ צעקתי כמו משוגע ״רופא מישהו הוא התעורר ״
הבאתי לו מים .. והמילה השנייה שלו הייתה נוהר ..
״איפה נוהר ״הוא מלמל ..
האחות והרופא נכנסו לחדר .. ״על מה כל הרעש ״ הרופא שאל .. ״רעש בטח רעש גם שמח נעשה פה אפילו חפלה ״ קפצתי מאושר והרופא אמר לי לצאת בשביל בדיקות שהם רוצים לבדוק ..
עבר רבע שעה ואנאל ונוהר חזרו
״יש חדש״ נוהר שאלה .. ואז אמרה ״מה כבר יכול להיות חדש כלום לא ישתנה ב 3 חודש האחרון ״ אמרה בעצב .. ״נוהר אני צריך שתשבי״ אמרתי לה
״יונתן זה לא זמן למשחק היא כל שנייה צריכה ללדת ״ האישה העצבנית שלי בחודשיים האחרונים אמרה לי
״אם אני יגיד לה את זה בעמידה זה יותר ילחיץ ״
״מה תגיד כבר ״ שנייהם צעקו ונוהר כולה בלחץ
״רועי הוא התעורר ״ אמרתי
״מה????״ שוב שנייהם צעקו ביחד

נקודת מבט נוהר
״רועי הוא התעורר ״ יונתן אמר
״מה ״צעקנו אני ואנאל ביחד ..
״איך זה לא הגיוני,לפני 20 דק הייתי אצלו וכלום״
בדיוק הרופא ואחות יצאו מהחדר שלו ..
״רועי בסדר גמור הוא קצת תשוש אבל חוץ מזה הוא בסדר הוא מלמל כל הזמן רק נוהר ״
״אני יכולה להכנס? ״שאלתי את הרופא והוא הנהנן להאישור הלב שלי חזר לפעול לפחות לחצי .. נכנסתי בצעדים איטים ,מרגישה ציר כמו כל החודש האחרון , נכנסתי לחדר ראיתי אותו הוא הסתכל לכיון החלון , הדלת נטרקה והוא נבהל ״אני רואה שאת רוצה להחזיר אותי לקומה שוב אה ״ התקדמתי אליו במהירות כי לרוץ אני לא יכולה כבר לפחות עד שאני ילד ויחזור לספורט חיבקתי אותו כל כך חזק ״אהוב שלי כל כך פחדתי פחדתי שלא תתעורר יותר שאני יגדל את הקטנים האלה לבד זה היו ה שלושה חודשים הכי קשים שיש  ״ הוא הסתכל לי על הבטן ״מצטער אישה שלי אבל הייתי מעדיף למות במקומך ולא לאבד אותך ואת הילדים ״ שוב חיבקתי אותו חזק חזק .. מאושרת שהוא התעורר
״מה את כל כך שמחה לראות אותי שאת ככה רטובה״ ואז שמתי לב שכל המיטה שלו מים
״רועיייי״ צרחתי ״
״יש לי ירידת מים ״

תודה ❤️ שאתן קוראות את הסיפור שלי 🙏🏻❤️