Listen to your daddy(boyxboy)

ממש לא

נקודת מבט מייקל:
תקום בייבי ומהר כבר שש בבוקר אתה צריך להתקלח, להתלבש, לאכול ולנסוע לבית הספר כל זה לוקח זמן ואני בן אדם שמדייק בזמנים.
דאדי אני לא מאמין עליך רק שש בבוקר אני לא רוצה לקום ולעשות את זה אני רוצה לישון ולהיות במיטה זהו וגם אין לי כח לבית ספר אז לא אכפת לי כלכך.
בייבי אם לא תקשיב לי זה לא יגמר בטוב עוד לא ראית את הצד הזה בי ואני מעדיף לא לחשוף אותו עדיין. אז עכשיו במיידי תקום זה לא מעניין אותי.
מייקל לפתע צעק ולא הבנתי מאיפה זה מגיע אם לומר את האמת זה קצת הפחיד אותי באותו הרגע. אוקי דאדי אני אקום סליחה שעצבנתי אותך לא אכעיס את דאדי שלי עוד פעם.             
נקודת מבט גיא:
קמתי מהמיטה ודאדי אמר לי לבוא להתקלח איתו, ישר אמרתי לו לא כי בינתיים זה לא מתאים הוא הסתכל עלי במבט נעלב אבל לא כלכך אכפת לי אני לא באמת פגעתי בו או משהו. עליתי למקלחת שבקומה השנייה הצצתי מבעד לדלת וראיתי פשוט גן עדן של מקלחת, הכל מצופה זהב השיש מבריק הכל מהמם חבל שככה לא האישיות של מייקל. הפשטתי את בגדי ונשמע דפיקה בדלת, בשנייה אחת לקחתי את המגבת והלבשתי סביב מותניי. היכנס אמרתי לאותו אדם שדפק על הדלת וזה היה מייקל.
"בייבי אני מצטער שצעקתי עליך אני בחיים לא רציתי להרים עליך את הקול במצב הזה אני ממש מתנצל על הרגע הזה", לא ידעתי מה לענות לו ועניתי לו בסדר ושתקתי אני לא נתקלתי במקרים האלה בחיים שלי ולא יודע איך להתנהג במצבים האלה מה להגיד איך להגיב. הוא התחיל להתקרב אלי וניסה לשלוח יד אל מותני אבל לא הרשתי לו,  התרחקתי ישר לא רציתי שהוא יגע בי ממש חא אני עוד לא מוכן לדבר הזה. הוא פשוט יצא מהחדר ואמר לי למהר כדי להספיק לאכול. התקלחתי המים היו ממש מדהימים לא יודע למה אבל המקלחת הכי טובה שהיית לי יצאתי מהר לא רציתי שמייקל יתעצבן עלי.
התלבשתי בבגדים שהוא שם לי על המיטה מתי היה לו זמן בכלל להיכנס ולשים את הבגדים שלי, ירדתי מהר לקומה הראשונה וראיתי שולחן מלא אוכל הוא קרא לי לשבת לידו אבל גם לזה לא הסכמתי ישבתי רחוק ממנו אבל מולו ושתקתי כל הזמן לא רציתי שהוא ישמע אותי אבל באותו הרגע שכחתי שאנחנו גם נוסעים ביחד לבית הספר ובמכונית אני אמור לשבת לידו ממש לא רציתי אבל לא היית לי ברירה. לקחתי את התיק ואמרתי לו שאני אלך ברגל אבל באותו הרגע הוא תפס אותי ביד ולא שיחרר ואמר שני נוסע איתו במכונית ולזה כבר אין לי ברירה, לא אמרתי כלום אבל שתקתי והוא סתם התעצבן עלי. ביחד איתנו באו כמה שומרים לא ספרתי בדיוק כמה. נכנסנו למכונית והוא התחיל לשאול אותי למה אני שותק כל הזמן אבל לא ידעתי מה לענות לו רק אמרתי שאני עייף והוא לא המשיך לשאול שאלות אני מקווה שהוא קנה את זה התירוץ הזה. הגענו לבית הספר במכונית שלו וכולם הסתכלו עלי יוצא מהמכונית ודפקו מבטים של מה זה עם מי הוא למה שהוא ילך איתו וכל השטויות האלה שילדים דפוקים אומרים. מייקל יצא מהמכונית ותפס בי במותן ולא התחלתי להשתחרר מהאחיזה החזקה שלו אמרתי לו להפסיק אבל הוא רק המשיך וזה היה כלכך מביך מה הוא לא מבין שכרגע אני לא רוצה להתקרב אליו מה קשה לו להבין את זה.
נכנסנו לכיתה וסנדי הביטה בי במבט כועס במיוחד ולא הבנתי מה עשיתי עד שהיא ניגשה אלי " מה נראה לך שאתה לא מספר לי שיש לך חבר " והיא סטרה לי כלכך חזק שמייקל צעק עליה, אבל לצעוק על סנדי כבר לא היה בגדר הבסדר השתקתי אותו מיידי ואמרתי לו "שאין לך זכות לצעוק עליה בכלל ואל תתקרב אליה אתה מבין אותי" כל מה שהוא זה שאני אצטער על מה שאמרתי וכל מה שחשבתי זה שאני הולך להצטער על זה.