״את לא יכולה ללכת לשם!״ קבעה אמא בדאגה.
״אני לא רוצה ללכת לשם!״ מחיתי, וקימטתי את המכתב.
אבל אז חשבתי על זה שוב פעם.
״אבל אם אני לא אלך, כולכם תמותו.... אני חייבת ללכת״ אמרתי באי רצון.
״אמה, תחשבי על מה שאת אומרת! את בעצמך אולי תמותי שם!״ אמרה סילביה בעצב.
״מה אתה חושב, מייקל?״ שאלה אמא את אבא, שהיה נראה כאילו הוא היה שקוע במחשבות.
״אני... אני חושב שאת צריכה ללכת״ הוא ענה.
״מה?!״ צעקה אמא בכעס.
״כריסטינה, תחשבי על זה. אם היא לא תלך, כולנו נמות, ואם היא תזכה- היא תהיה היורשת הבאה של המלך!״ אמר אבא באופטימיות יתר.
ואז חשבתי על זה: אם אנצח, אני אהיה יורשת המלך! כלומר, אני אוכל לשנות את הדיקטטורה לדמוקרטיה ולעשות עם הממלכה הזאת משהו טוב!
״אני הולכת״ הכרזתי.
״לא, את לא!״ אמרה סילביה, על סף בכי.
״סילביה, אם אזכה אוכל להפוך את הממלכה הנוראית הזאת למקום טוב״ חייכתי.
״אבל אם... אם לא תזכי?״ היא שאלה.
הסתכלתי על אמא ואבא. שלושתנו ידענו שכנראה אמות.
״אז לא נורא. אני אחזור הביתה וזהו״ שיקרתי לה. ילדה קטנה לא חייבת לדעת את הכול.
״אוקיי...״ היא אמרה באכזבה.
ארזתי מזוודה. לקחתי כמה חולצות, קצת מזון, מימיה עם מים ומחברת ועט.
אולי אכתוב שם במקום להשתגע.
~למחרת~
קמתי בבוקר. השעה הייתה 4:55 וכבר עמדתי בכניסה ליער ג׳יינה עם המשפחה שלי.
הסתכלתי סביב על המתחרים שלי:
ראיתי בחורה עם צבע עור חום, היה לה שיער חום מתולתל למדיי ועיניים גדולות ושחורות. היא הייתה די קטנה בגודלה.
ראיתי בחור שרירי, חזק. בטח יהיה קשה לנצח אותו.
היה לו שיער בלונדיני, ועיניים כחולות. די חתיך.
וראיתי עוד בחורה, עם שיער אדמוני עד אמצע הגב, עיניים קטנות אפורות והיא ענדה משקפיים ענקיות שכיסו לה את כל הפנים.
לא הספקתי לראות עוד מתחרים, כי המלך ג׳ורג׳ התחיל לדבר.
״יופי! אני רואה שכולם הגיעו למשחק המלך. יש לכם דקה אחת להיפרד מהמשפחה שלכם. בהצלחה״ הוא אמר.
חיבקתי את אמא, את אבא, ואת סילביה.
״תשמרי על עצמך״ אמר אבא. ״תזהרי. אני כל כך מפחדת..... תמיד תזכרי שאנחנו כאן איתך״ אמרה אמא בוכה, והסתכלה על צמיד המזל. בכיתי גם, וחייכתי.
״בהצלחה. אני יודעת שתצליחי״ חייכה סילביה.
״סילביה.. את כזאת מדהימה. שתדעי שלא משנה מה יקרה, אני אוהבת אותך״ חייכתי אליה, והתחבקנו.
״היכנסו ליער!!!!!!״ צרח המלך ג׳ורג׳, וכל המתבגרים נכנסו ליער ג׳יינה, משאירים את המשפחות מאחור.
כל אחד נכנס מכניסה אחרת.
הסתובבתי ביער איזו שעה. לא ראיתי אף אחד, או יצור חי כלשהו.
לפתע, מצאתי מקום מושלם ללינה.
לקחתי חולצות, קשרתי אותן והכנתי לעצמי מן ערסל. תליתי אותו על שני עצים ושכבתי בו.
התחלתי לכתוב במחברת.
״בינתיים לא ראיתי כלום. מקווה שאצליח״
ולפתע, שמעתי רעש מאחוריי. נבהלתי, ונפלתי מהערסל.
״מי זה?! תתגלה!״ פקדתי על הרעש.
״זאת רק אני״ שמעתי קול חלש.
״תתגלי לפניי״ פקדתי בשנית.
ראיתי ילדה יוצאת מתוך כמה שיחים.
היה לה שיער חום חלק, עיניים חומות והיא נראתה ממש קטנה.
״אני אליס״ היא אמרה.
״אני אמה. בת כמה את?״ שאלתי. ״שתים עשרה״ היא אמרה.
היא הייתה בגיל של סילביה! מסכנה שכמוה...
״אני בת 17״ אמרתי.
״אוקיי״ היא ענתה, והייתה שתיקה מביכה.
כשפתאום, חץ פגע בעץ ממש ליד הראש שלי.
״בורחים״ אמרתי, ותפסתי בידה. רצנו כשהמשוגע יורה החיצים אחרינו.
מצאנו מקום מחבוא. התיישבנו בו ושתקנו.
״איפה אתם?!״ הוא צעק.
פחדתי מאוד.
אליס החלה לבכות.
״ששששש״ הרגעתי אותה. ידעתי שאנחנו חייבות להיות בשקט.
אבל הבכי שלה היה חזק מדיי. הוא מצא אותנו. צרחנו, והוא צחק.
״צאו החוצה, מטומטמות״ הוא אמר, ושתינו יצאנו מהמחבוא.
״מה יש לנו כאן?״ הוא מלמל לעצמו, ובחן אותי ואת אליס מכף רגל ועד ראש.
היה לו שיער ג׳ינג׳י, עיניים ירוקות ומלא נמשים. הוא היה נראה חזק מאוד ופעמיים מהגודל שלי.
״נשאר לי רק חץ אחד. את מי להרוג?״ הוא שאל, כאילו שזאת שאלה ששואלים ביום- יום.
״בבקשה, תתן לנו ללכת... בבקשה״ מלמלה אליס בבכי.
״תשתקי, תינוקת. בת כמה את? 4?״ הוא שאל בזלזול.
הוא עצבן אותי.
״היא בת 12״ הגנתי עליה.
״חצופה... אהבתי״ הוא צחק, ואני כמעט הקאתי.
״נראה לי שאני בוחר.... בקטנה.״ הוא אמר. ״לא!!! ממש לא!״ צעקתי.
״תהרוג אותי במקום. היא רק ילדה״ אמרתי, והגנתי עליה בגופי.
״תראי אותה. השעה השנייה של המשחק והיא כבר בוכה. היא תמות בכל מקרה״ הוא אמר.
״אבל-״ אמרתי, ולפני שהספקתי לסיים את המשפט, הוא ירא חץ שעבר מתחת ליד שלי לתוך הראש שלה. היא נפלה על הרצפה, מדממת.
זה היה מראה נורא.
שמתי יד על הפה, והתחלתי לבכות.
״מפלצת!״ צעקתי עליו.
״זה המשחק״ הוא אמר, והסתלק.
״אליס.... אליס! קומי! אל תמותי לי! אליס!״ ניסיתי להעיר אותה, אבל לשווא.
היא הייתה מתה לגמרי, בשלולית הדם של עצמה.
בכיתי על גופתה.
זה סוף פרק 2
מקווה שאהבתם (:
YOU ARE READING
השורדים היחידים
Adventureאמה היא נערה בת 17, שנשלחה לפי הצו של המלך ליער, יחד עם עוד 10 נערים אחרים, שמתחרים אחד בשני על מנת לשרוד. 2 השורדים היחידים שישארו, יזכו בלהמשיך לחיות, ולהיות היורשים הבאים של המלך.
