העבר שלנו¿

פרק 25

*סטיב*
״אני מתרגש רצח״ אמרתי לגוני מתארגן לחתונה של עצמי,
״תגיד את זה עוד פעם כי לא שמעתי את זה לפני כמה דקות מיליון פעם״ אמר מיואש,אני מתרגש.
״מה אתן עושות פה?״ שאלתי את טיילור ליהי וליאל שישבו במספרה,הן לא צריכות להיות פה.
״מישהי יכולה לדבר?״ שאלתי אותן שהן שתקו,משחק השקט?
״מה קרה לה?״ שאלתי אותן שטיילור יצאה מהמספרה בוכה ועצבנית,
״כוסעמק דברו כבר״ צעקתי עצבני,אין לי סבלנות אליהן.
״אל תלך אלייה היא לא תדבר איתך גם עוד מיליון שנה,היא ראתה את השיחות שלך עם רוני״ אמרה ליהי עוצרת אותי מללכת לטיילור,
״שיחות?איזה שיחות בידיוק?״ שאלתי לא מבין,
״השיחות שכתבת בהן לרוני על זה שהתינוק שלה הוא לא שלך ועל אותו היום שבגדת בה חתיכת טמבל אתה אמור להבין לבד או שפשוט יש לכם עוד מיליון שיחות שאתה מסתיר מטיילור״ אמרה ליאל,שיט לא.
״זה היה לפני שנה איך בידיוק היא הגיעה למצב שהיא מגלה את השיחות האלה?״ שאלתי משתגע,חתונה לא תיהיה היום כנראה.
״מה חשבת שכל החיים תשמור על זה?כנראה שאתה באמת בן זונה בוגד וטמבל״ אמרה ליאל וגיכחתי,
״מה את מנסה להטיף לי חתיכת זונה,בגדת בחבר שלך עם מיליון בנים בזמן שהייתם ביחד מבלי שהוא ידע ואת מדברת על פעם אחת שקרתה בטעות ואני הייתי שיכור?וואלה צודקת אני הכי בן זונה בעולם הזה ואת צדיקה שאין כמוה,זדייני״ אמרתי יוצא לחפש את טיילור,
״שלא תעז אפילו״ אמרה טיילור מזיזה אותי ממנה,
״אפשר שנדבר על זה יותר מאוחר,יש לנו חתונה על הראש״ אמרתי לה והיא צחקה,
״חתונה?היית מת,קח תהנה עם הטבעת ונקווה שאולי יום אחד היא תיהיה ביד של רוני״ אמרה מורידה את הטבעת אירוסין,
״השתגעת,את הורסת הכל בגלל טעות אחת?״ שאלתי אותה,זה היה מזמן.
״טעות אחת?יש לך ילד ממנה חתיכת אידיוט,אם אתה קורא לדבר כזה טעות אחת כנראה שאתה באמת מפגר״ אמרה הולכת משם,איבדתי אותה.

״נו אחי מה אמרה?״ שאל גוני,
״מצטערת על מקודם,קשה לי לראות אותה ככה,היא מחכה ליום הזה כלכך הרבה״ אמרה ליאל,
״הכל טוב,עשיתי טעות ושילמתי,איבדתי אותה״ אמרתי עצוב,אני לא מראה רגשות בדרך כלל אבל אני די בטוח שאיך שהם ילכו הבית שלי יהפוך לים,
״מה תעשו?הילדים שלכם״ אמר גוני מתיישב לידי,
״לא רוצה לחשוב על זה,לא תיהיה לי ברירה היא צריכה לקחת אותם״ אמרתי והיא נכנסה שנייה אחרי,בחיים לא ראיתי מישהו יותר עצוב ממנה,
״את הולכת להורים שלך?״ שאלתי אותה,דין ויולי שם.
״ביום שיהיה כתוב לי על המצח בבעלות סטיב גייסון אני אגיד לך״ אמרה יוצאת עם מזוודה מהבית,
״אני אלך לדבר איתה,אל תדאג אני אנסה לשכנע אותה לפחות לדבר איתך״ אמרה ליאל יוצאת מהבית שלי,הבית הזה שלי לבד שוב.

״איך היא גילתה את זה?״ שאלתי את ליאל,
״רוני שלחה לה צילומים מהשיחה שלכם והיא כמובן לא התייחסה וחשבה שזה לא אמיתי,רוני התקשרה אלייה ואמרה לה לבדוק והיא בדקה ורוני כנראה צדקה״ אמרה,
״הילד הזה לא שלי,אם הוא היה שלי לא הייתי נותן למשוגעת הזאת לגדל אותו כי לי יש טיפת שכל גם אם הילד הזה נולד בטעות״ אמרתי,
״מה קרה שם בכלל״ שאלה ליאל לא מבינה והסברתי לה,שתיתי חצי בקבוק ויצא ששכבנו,אפילו לא גמרתי בתוך הסתומה הזאת והבעיה היא שהיא לא יודעת את זה וחושבת שכן,היא בכלל הייתה גמורה באותו יום.
״תלך לספר לה את זה ואת כל האמת וזהו״ אמרה ליאל,למה היא חושבת שזה קל?

*טיילור*
״אמא למה אין חתונה בסוף?איפה אבא?״ שאל דין מתיישב לידי,מה אני אמורה להסביר לו בידיוק?
״אין חתונה כי אני ואבא נפרדנו,הוא לא אבא שלך יותר״ אמרתי לו,אני יודעת שזה יבאס אותו אבל אין מה לעשות,מצטערת שנתתי לו לאמץ אותו ולהיות אבא שלו.
״זה לא נכון אסור לך להגיד את זה,אבא אוהב אותך ואת אותו והוא כן אבא שלי״ אמר בוכה,
״אני מבטיחה שאני אסביר לך מתישהו,אני הולכת לישון,תגיד לסבתא שתביא  לך וליולי אוכל אתם צריכים לאכול״ אמרתי מחבקת אותו והולכת לישון.

״טיילור קומי נו״ אמרה ליאל מעירה אותי,
״מה את רוצה חתיכת חופרת את לא רואה שאני ישנה וחולמת שאני רוצחת את סטיב״ אמרתי מרימה את הראש מהכרית,
״לא היום,ליאל צאי״ אמר סטיב,
״לא,אל תדבר אפילו כי אני נשבעת שאני אזרוק לך משהו על הראש״ אמרתי עוצרת אותו,לא רוצה לדבר איתו.
״תני לדבר קודם רוצחת,אפשר לדבר איתך כמו בן אדם?״ שאל שם את היד שלו על שלי,
״לא,תצא ותסגור את הדלת ותגיד לכולם שעד שאני לא קמה לבד אף אחד לא נכנס לחדר״ אמרתי לו חוזרת לישון,
״אני לוקח את דין ויולי״ אמר וקמתי צוחקת,
״תפסיק לדבר שטויות וצא״ אמרתי לו,אני עייפה ואין לי כוח לאף אחד בעולם הזה.
״אני רציני טיילור,רוצה לראות את הילדים שלנו תבואי לבית ותדברי איתי כמו בן אדם״ אמר מנשק אותי,
״לא צריכה להזכיר לך שדין הוא הבן שלי״ אמרתי לו,אימץ אותו והכל אבל יש גבול.
״אני לא צריך להזכיר לך שאימצתי אותו ואני מגדל אותו יותר משנה,ביי קטנה״ אמר יוצא מהחדר,אפילו להתווכח איתו אין לי כוח.