Again With You- פאנפיק על אשטון אירווין

פרק ראשון

אתם פשוט לא מבינים איזו פאדיחה!! פרסמתי את פרק 2 לפני 1!! בגלל זה אני אפרסם עכשיו את 1, את 2 מחדש ואכתוב את פרק 3. סליחה על האי הבנה!!
-------------------------------------------------------------------------------

"היי" אמרתי וחייכתי חיוך מזויף, מושך את אמא שלי אל מחוץ לבית. חייכתי אליה. היא חייכה חזרה. "לא אמא. אל תחייכי אליי. זה לא אמור להיות חיוך ידידותי!" אמרתי לה. הצבעתי על דלת הכניסה לבית. "מה היא עושה פה?" אמרתי בעצבים. "אם היא תרצה לספר, אז היא תספר!" היא אמרה וחזרה פנימה. עשיתי כמוהה ונכנסתי פנימה. הארי עזר לי עם התיקים בזמן שאמא התיישבה עם לורן וקלייר ואבא הכין ארוחת ערב. אמא של קלייר ואמא שלי חברות מאז שהן קטנות. הן לא נפרדו אף פעם וזאת הסיבה שקלייר, ואני ואחים שלי מכירים אחד את השני. הסיפור שלי איתה הוא, שאני לא מסוגל להיות בקרבתה. מאז שאני מכיר אותה, הייתה לה אובססיה לגביי. כל מקום שאני הלכתי, היא הייתה. היא הביכה אותי מול החברים שלי והמשפחה שלי. היא הייתה ה"חננה" של הבית ספר וגרמה לכולם לצחוק עליי כשראו אותה בקרבתי. "אתה מפגר" לורן אמרה כשנכנסה לחדר שלי. היא לקחה כמה בגדים וסידרה בארון שלי. "על מה את מדברת?" שאלתי אותה והתיישבתי על המיטה. היא הסתובבה אליי. "על קלייר! תפסיק להיות אגואיסט נרקיסיסט ותסתכל קצת מסביב!" היא אמרה ויצאה מהחדר שלי. הארי הסתכל עליי. "כנראה אכלה משהו מקולקל לאחרונה" הוא אמר וגרם לי לגחך. פתחתי את המחשב כדי להעביר את הזמן עד לארוחת הערב. לפתע שמעתי נקישה בדלת. "אשטון? זאת קלייר, אני יכולה להיכנס?" היא אמרה. "אמממ אני קצת עסוק... תקראי לי כשהארוחה תהיה מוכנה!" צעקתי לה מבעד לדלת. "אה אוקיי" היא אמרה ושמעתי את הצעדים שלה מתרחקים מהחדר.

אחרי עשר דקות בערך, אמא שלי צעקה לרדת לאכול. כולנו התיישבנו בשולחן. "קלייר לורן אני לא אגיד את זה שוב!" היא אמרה והייתי המום. אמא שלי צריכה להעיר לקלייר? בשביל מה יש לה הורים. כשכולם בסוף התיישבו בשולחן הסתכלתי על קלייר. אני חייב להגיד, היא נראית מאוד יפה. מאוד יפה. "אז קלייר..." אמרתי עם אוכל בפה. היא הפנתה אליי את מבטה. "למה אנחנו לא, סועדים..." אמרתי והפנתי את הראש לאמא שלי, "...עם הורייך?" שאלתי והיא הניחה את המזלג עם חתיכת הבשר שהייתה תקועה בין שיניו, על הצלחת בפתאומיות. "אני יכולה...?" היא שאלה את אמא ואמא הנהנה. היא קמה מהשולחן ופנתה למקלחת. הסתכלתי על המקום האחרון בו הייתה לפני שנעלמה מזווית העין שלי. "אמרתי משהו לא במקום?" שאלתי. "לא פשוט, תיזהר בתשאול שלך על המשפחה שלה היא... עדינה בנושא הזה" אבא אמר לי וחזרתי להסתכל על אותה נקודה. המשכנו לאכול והיא חזרה לשבת. ריחמתי עליהם ללא כל סיבה. "אני מצטער" אמרתי לה. היא חייכה אליי עם עיניים קצת אדומות. "זה בסדר" היא אמרה והמשיכה לאכול כאילו היא לא הלכה לבכות לפני שנייה בשירותים. ישבנו ביחד בסלון ל'זמן איכות משפחתי' עם קלייר. "הארי המכוער אירווין תפתח לי את הדלת המדהימה והיפה הזאת של ההורים המדהימים שלך!" חברה של הארי, מאיה צרחה מבעד לדלת הכניסה. הארי הלך לפתוח לה ושניהם חזרו לשבת. "היי מא-" "תדבר איתי כשתהיה בליגה שלי" היא קטעה אותי וצחקתי. "ואני חשבתי שאתה מפורסם..." לורן אמרה לי.

"קורה" אמא אמרה.

הלכנו כל אחד לחדר שלו והינו שקועים כל אחד בעיסוקו. "היה כיף לחזור הביתה לנקות את החדר מה אני אגיד...." קאלום אמר בשיחת סקייפ שלנו. "האשטג כיף בבית" מייקל אמר. "האשטג אל תגיד האשטג" לוק אמר וצחקנו. "אמממ חכו רגע" אמרתי הולך בעקבות קול מוזר שהיה.

מי עוד יכול לעשות רעש בשעה כזאת? ירדתי למקור הרעש והדלקתי את האור. "וואטדה... קלייר?" שאלתי כשראיתי אותה רצה לשירותים. הלכתי בעקבותיה מגלגל עיניים. היא עמדה מול המראה אבל לא הסתכלה עליה. "אני לא רוצה... אני לא רוצה..." היא אמרה בשקט. "זה לא פייר!" היא אמרה והסתכלה עליי. היא בכתה, היא הייתה אדומה, היא רעדה. "קלייר..." אמרתי ומשכתי אותה לחיבוק. "מה קרה?" שאלתי אבל היא לא ענתה. "התמוטט לי העולם" היא אמרה והתנתקה מהחיבוק. היא עלתה למעלה ואני מאחוריה. "אני לא אצליח לישון. אפשר להעביר איתך את הזמן?" היא שאלה אותי. 

--------------------------------------------------------
מקווה שאהבתם :) אני יותר מאשמח לתגובות!!!