המדריך לחטיפת שבץ

יום כיפור

אז יום כיפור הגיע היום, ואני לא כאן כדי למסור "סליחה אם פגעתי", למען האמת אני כאן להתעצבן על יום כיפור ולבטא את הכעס שלא בכתיבה.

אם אתם לא מעוניינים לקרוא, אל תקראו. אבל אני לא אקבל תגובות שמתעצבנות עליי כי אני לא אוהבת את היום הזה.

אז למה אני לא אוהבת את יום כיפור? טוב, לאהוב זו מילה חלשה, אבל מצד שני אני גם לא רוצה להגיד שונאת, זו מילה חזקה מדי.
יש לי יחסי אהבה שנאה עם החג, היום הזה.

אחרי הכל, הרעיון של יום כיפור יפהפיה, ההזדמנות לכפר על מעשיך ולבקש סליחה מכל האנשים שפגעת בהם, ולהודות בטעויות שלך. אבל זו גם הבעיה ביום כיפור, אני חולה מכל ה"סליחה אם פגעתי" הודעות ששולחים לי בפייסבוק, בוואטסאפ, בהודעות.

אני לא רוצה לשמוע את הסליחה שלך ביום הזה, זה מחליא אותי. מחליאה אותי העובדה שאתה מנצל את היום הזה, מחליאה אותי העובדה שאם תבקש שלוש פעמים סליחה אני מחוייבת לסלוח לך, או שהאחריות עוברת אליי, מחליאה אותי העובדה שאתה לא מסוגל לרשום הודעה אחת מסכנה בעצמך.

אם אתה לא יודע מה עשית רע, אל תתנצל.
אם אתה מתנצל רק כי "זה יום כיפור", אל תתנצל.
אם אתה חושב שלהגיד את המילה הפשוטה הזו ינקה אותך מחטאים, תסתום.

רוב האנשים שאני מכירה חושבים שבלצום 24 שעות, כל מה שהם עשו נמחק, הם חושבים שבהודעה פשוטה ומועתקת אני מחויבת לסלוח להם.

אני לא מקבלת שום סליחה שאמרו לי ביום כיפור, אני גם לא אתנצל על כלום ביום הזה, אני אתנצל אולי יום אחרי, אולי שבוע אחרי, אני אתנצל כי אני יודעת במי ואיך פגעתי, אני אנסח הודעה משלי ואודיע לבן אדם שאני מתנצלת, ואציין על מה.

יש לי חמש אצבעות, ואחת שמורה לכל אלה שמתנהגים כמו בני אלף במשך כל השנה ומצפים שה"סליחה אם פגעתי" שלהם מוחק את כל הפשעים והחטאים.

אני מכבדת את הצמים ואת האנשים שאשכרה מתייחסים לסליחה הזו ולא עושים אותה רק בגלל שזה יום כיפור.

מקווה שיהיה לכם צום קל במידה ואתם צמים.

רק שיהיה ברור: אני מודעת לעובדה שלא כולם כמו האנשים שציינתי כאן אבל שוב - אלה האנשים שאני מדברת עליהם ואין שום סיבה שתגידו "לא כולם כאלה" בתגובות, תאמינו לי אני מודעת לזה.

סליחה על הכעס וגסות הרוח (אם זה גס רוח עבורכם), שלכם, דמוניק גירל