My criminal

פרק 1

היי קוראים לי נועה לוי אני בת 17 בכיתה יא ויש לי את המשפחה המושלמת יש לי 2 אחים גדולים שהם תאומים והם מאוד מעצבנים ומגוננים אבל בסך הכל אני אוהבת אותם.
עד עכשיו עדייין לא היה לי חבר מה שאומר שאני גם בתולה ולא התנשקתי עדיין וכל זהטוב את כל השאר תגלו עליי בהמשך...

(בוקר יום ראשון 25.11)
קמתי ועשיתי את ארגוני הבוקר הרגילים שלי ולבשתי את זה

ירדתי למטה ושם ראיתי את אח שלי אדם והוא אמר לי "רוצה טרמפ לעבודה אני בדיוק הולך עכשיו לחברים"  ועניתי לו כן. הגעתי לעבודה אני עובדת במסעדה כמלצרית.

פתאום נכנס למסעדה מישהו עם מלא שומרי ראש מפחידים (שהיה ממש חתיך חשוב לציין ;) ) ברגע שהוא נכנס רוב האנשים שהיו במסעדה יצאו ואלו שנשארו הסתכלו על אותו אדם בלחץ רב ולא הבנתי למה.

הבוס שלי עומרי אמר לי שאותו אדם ביקש שאני אמלצר אותו יותר נכון דרש.
"היי מה תרצה להזמין?" שאלתי את אותו אדם
"אותך" אמר בקול סמכותי וקר "אין לנו אותך בתפריט תרצה משהו אחר?" אמרתי לו בחיוך מזויף מאוד "המבורגר הכי גדול שלכם שיהיה חריף ומידת עשיה מדיום ריר וחיוך אמיתי " אמר "כבר מגיע אתה רוצה גם משהו לשתות?" שאלתי "כן קולה" אמר והלכתי להזין את ההזמנה שלו במחשב.

ההזמנה שלו הייתה מוכנה וניגשתי להביא לו אותה "בואי תשבי איתי" הוא אמר לי " יש לי עבודה וגם אני לא רוצה..." אמרתי לו ואז הוא קרא למנהל שלי ועומרי אמר "שבי איתו את משוחררת להיום" ישבתי עם אותו אדם כי הבנתי שכנראה הוא בן אדם חשוב עם גם המנהל שלי וגם אנשים שבמסעדה מפחדים ממנו.

"איך קוראים לך?" שאלתי את הבן אדם שביקש שאני אשב איתו "ניק רימברג" אמר ואז ישר הוא שאל "את לא מכירה אותי?" שאל בהלם לאחר שלא הגבתי בפחד כמו כולם ואז עניתי לו "לא אני אמורה להכיר?" שאלתי "תבדקי באנטרנט בבית." אכלנו ביחד את ההמבורגר ואז הוא הלך והשאיר את הכסף על ההמבורגר בטיפ של 1000 שקל.

לאחר מכן הלכתי הביתה וראיתי את אבא שלי ואת אחים שלי עם פרצופים נפולים ולא הבנתי למה, אז שאלתי למה הם עם פרצופים עצובים והם אמרו לי שאני צריכה להינשא לניק רימברג שמקודם אחרי המסעדה בדקתי מי הוא באנטרנט, גיליתי שהוא ראש העולם התחתון וראש המאפיה הכי חזקה-המאפיה האיטלקית.
עליתי לחדרי ופשוט בכיתי מלא זמן עד שנרדמתי.

קמתי ששמעתי דפיקות חזקות בדלת ולא הבנתי מי זה כי בדרך כלל שאחים שלי ואבא שלי דופקים בדלת הם מתקתקים עדין יותר.
פתאום שמעתי צעקה "נועה תפתחי את הדלת!"
וישר זיהיתי את הקול והוא של ניק.
מה הוא עושה פה? פאק אני חייבת לברוח מפה.
לקחתי תיק גב שיש לי ושמתי בו בגדים וכל מיני דברים שאני יודעת שאני אצטרך וכמובן גם כסף ויצאתי לחלון.

לקחתי מונית לעיירה בלינסון שהיא בערך שלוש שעות מהאזור שלי והחלפתי סים כי אני לא מטומטמת אני יודעת שהוא יוכל לאתר אותי לפי הטלפון.

הגעתי עכשיו שלמתי לנהג והלכתי לאכנסייה הקרובה שנקראת אכסנייה בלינסון שמעתי שהיא בין האכסניות הכי טובות בעיירה.
"היי אני צריכה חדר ללילה" ביקשתי בנחמדות מהאישה שהייתה בקבלה.
"הנה חדר 226 בבקשה, תרצי כוס מים?" שאלה כשראתה שהייתי לחוצה "כן, תודה" עניתי ברכות. האישה הביאה לי כוס גדולה של מים מאוד קרים והאמת שממש הייתי צריכה את זה היא הביאה לי את הכוס וסיימתי אותה אחרי שתי שניות.

הגעתי לחדר ופתחתי אותו ושם ראיתי את הבן אדם שהכי לא הייתי רוצה לראות ניק "יפה התוכנית הקטנה שתכננת אבל דבר אחד שכחת ממני אי אפשר לברוח "? אמר ניק ולא עברה שנייה והוא הצמיד לי סוג של מפית שמלאה בחומר כלשהו ואני לא סתומה אני יודעת שזה ספוג בחומר הרדמה.

דבר שכנראה ניק לא יודע עליי זה שאני יכולה להישאר הרבה זמן בלי לנשום וכנראה שנמאס לו באיזהו שלב אז הוא לקח מזרק שהיה לו בכיס ופשוט הזריק לי את זה וישר הרגשתי שאני נרדמת ונלחמתי וניסיתי לא לעצום עיניים " תפסיקי את לא יכולה להילחם בזה" אמר ניק ובדיוק אחרי זה העיניים שלי נסגרו וממש לפני שנרדמתי לגמרי שמעתי את ניק אומר לי "לילה טוב נסיכה שלי" אמר וחששתי למה אני אקום ...

נקודת מבט ניק:
סוף סוף היא שלי כמה זמן חיכיתי לרגע הזה אני עכשיו שוכב לידה במיטה כשהיא רדומה מהסם הרדמה שהזרקתי לה אחרי שהיא לא הסכימה לנשום אותו מהמטפחת שהצמדתי לה לפנים.

כמה שהיא יפה אני עכשיו מתבונן בה ואני נדהם מכמות היופי שלה היא פשוט מושלמת.
אני פשוט אוהב בה הכל אבל אחד הדברים שאני הכי אוהב בה זה המותניים שלה.
הולך להיות לי מחר יום ארוך.

סוף סוף הפרק הראשון עלה אני כל כך מתרגשת הפרק השני יעלה בקרוב.
לאב יווו❤