פאנדום: הארי פוטר
~הארי פקח את עיניו בבהלה. הוא הרים את ידו אל מצחו, מצפה לכאב הצורב אך זה לא הגיע.
'מוזר' חשב, הרי עוד לא קרה שהתעורר מסיוט מבלי להרגיש כאילו גיהצו את המצח שלו. אבל זה לא היה סיוט רגיל, אלא יותר כמו הזיה, כאילו אכל יותר מידי סוכריות ברטי בוטס בכל הטעמים לפני השינה. הוא ניסה להיזכר בחלום וגילה שהוא לא מתקשה בכך בכלל. מוזר בריבוע! הוא גישש אחר משקפיו והחדר חזר למיקוד~
החלום התחיל בנצחונו במשחק הקווידיץ' נגד רייבנקלו, הוא מיהר אל תוך הטירה, מחפש את חדר הנחיצות, שם ג'יני חיכתה לו. מסיבה שלא לגמרי הבין (בכל זאת, חלום) היא לא השתתפה במשחק אלא שהתה בחדר הבא והולך לכל אורך חצי הגמר. הארי טייל במסדרון הקומה השישית כשלפתע הבזיק אור חד וכל התמונות שבקומה הוחלפו בתמונות של דובי, גמדון הבית. דובי יושב, דובי ישן, דובי משתכר ודובי בכמה תנוחות שהארי העדיף שלא לראות.
~הארי עיווה את פניו וניסה להיזכר בהמשך החלום~ הוא זכר שלבסוף הגיע לקומה השביעית, הסתובב סביב עצמו שלוש פעמים ונכנס לחדר, שמשום מה היה מלא בסירי לילה. במרכז החדר עמדה דמות בעלת גלימת קווידיץ' אדומה בגבה אל הארי. הארי נשף בהקלה והתקרב אל בת זוגתו אך פתאום שם לב למשהו מוזר; במקום שיער כתום בוער, הדמות הייתה בעלת שיער בלונדיני, כמעט כסוף, ומבנה גוף תמיר יותר. הדמות הסתובבה ומול הארי נגלו זוג עיניים אפורות מלאות הקלה, אף מחודד ושפתיים דקות, מתוחות לחיוך רחב. הארי הביט בדראקו מאלפוי בהפתעה
"הארי..." מאלפוי התחיל לדבר
"מה אתה עושה כאן?!" הארי שאל בזעם "איפה ג'יני?"
"ג'יני? מה אתה צריך ממנה?" דראקו התבלבל
"מה זת'ומרת?" נהם " היא חברה שלי!"
"לא" מאלפוי התקרב אל הארי בחשש "הארי? אתה בסדר? אתה מרגיש טוב?" הוא ניסה להניח את ידו על מצחו של הארי אך הארי הדף אותו בגסות
"תתרחק ממני מאלפוי!" וממתי אתה קורא לי הארי? מה בשם מרלין קורה כאן?!"
"אתה לא זוכר?"
"זוכר מה? נמאס לי! אני הולך!" הארי הכריז והסתובב
"הארי! הארי פוטר! אני מדבר אלייך!" צעק מאלפוי, ספק בכעס ספק בבלבול והארי הסתובב "אתה באמת לא זוכר כלום?"
"זוכר מה?"
"הכל! שג'יני זרקה אותך לפני שבועיים, שהפכת לחובט, שהורעלת מצפרדע שוקולד?!" הארי הביט על המטאטא שהחזיק ונדהם לגלות שזה מחבט, זהה למחבט של התאומים וויזלי
"מ...מה?" הוא נבהל "מה קורה פה?"
"מה שקורה פה זה שהבן זוג החתיך שלך מחכה לך פה כבר שעה וחצי מחכה לשמוע אם ניצחת במשחק המחורבן שלך ובמקום זה אתה בא וצועק עליי!"
~הארי ניער את ראשו וחשב על החלום, דראקו מאלפוי הכריז שהוא הבן זוג שלו?! ויותר גרוע, הוא הכריז שהוא חתיך?!
חלקי החלום האחרונים היו ברורים כמו לפני כן, ועל הארי הוקל מאוד שזה היה רק חלום. הוא המשיך לגלגל בראשו את ההמשך המוזר~"אני מצטער אבל אני לא מבין כלום" הארי אמר בבלבול "אני אפילו לא הומו!"
מאלפוי נאנח "אולי זה יזכיר לך" הוא חייך התקרב אל הארי ונשק לשפתיו. הוא נישק אותו בתשוקה עזה יותר ושמח לגלות שהארי נענה לו....הארי כמעט הקיא. בנקודה זאת הארי התעורר, ושמח על כך אחרת מי יודע לאן הם היו ממשיכים? הוא הדליק את מנורת הלילה ואור שטף את החדר. הוא בדרך פריווט מספר 4, חודש וחצי לפני הלימודים. השעה הייתה 3 לפנות בוקר, בוקר רגיל לחלוטין, הוא הלך לישון מאוחר כי היה צריך לשטוף את כל כלי ארוחת הערב אבל לא זכר שום דבר משונה שהיה יכול להשפיע על חלומו
"זה. היה. ללא ספק. החלום הכי הזוי שהיה לי אי פעם" הארי התנשף "כולל החלום בו הייתי נחש!"
הוא הסיר את משקפיו כיבה את האור ונכנס למיטה
"דראקו מאלפוי, שלא תעז לחזור לי לחלומות!" הוא רטן ונרדם לשינה נטולת חלומות.מה חשבתם?
מוזמנים להצביע ולכתוב בתגובות🤗
YOU ARE READING
one shots!!
Fanfictionיש כאן וואנשוטיםם הארי פוטר, פרסי ג'קסון, המועמדת, בני הנפילים, ארץ האגדות ועוד ועוד ועוד קטע חדש מתי שבא לי מוזמנים להצביע ולכתוב מה דעתכם