סיפור בלשים

203 9 2
                                    

הבלש המשוריין והחיפושית השחורה

פיענחו את פשע מתוחכם של מיסטר פיקאק

נשמע קול מוכר ברדיו כאן נירה שאמק עם החדשות 

החיפושית:"יש לך מושג איפה אנחנו חתול"

" נראה ששחור הוא הצבע המרכזי" 

ענה חתול שחור בטון מתבדח למרות תשובתו הייתה אמינה לחלוטין קירות אפורים ,חלונות לבנים וגגות שחורים"

 החיפושית החלה לעקוב אחרי נערה בעלת שיער עד הכתפיים בשחור ולבן ודומה לתלבושת שלה בצורה מחרידה של ממש

"עקוב אחריי חתול שחור"

ענתה בזריזות בזמן שעלתה על אחת מהגגות היה מזג האוויר סוער

והחתול שחור אחריה ואז הם שמו לב

שהם גג של פנימייה שנראתה יוקרתית למדי אבל החיפושית האחרת והצב ההוא נעלמו כאילו לא היו

 נראה ששהם שינו צורה" החתול  אמר"

"זה משאיר את המצב לקמע המזל" 

יצא לה תלבושות אחידה בריטיות

פאה שחורה קצרה ופאה ארוכה בצבע לבן

"אני מקווה שזה במידה שלי"

"גם אני" היא ענתה "

"אני צריכה לשנות צורה בחזרה תחזור ותלבש את המדים אנחנו צריכים ל התחפש"

"לשירותך ליידי " 

והם הלכו להתחבא

במקום אחר

זה היה מתיש" אמרה אמלי" בזמן שהיא צונחת אל מיטתה"
כמו מטוס קרב הצוללת למתקפה

  "שרלוק:"אכן כך מיסטר פיקאק ישלם את המחיר במוקדם או מאוחר"

"ליל מנוחה שרלוק"

"לילה טוב גם לך אמלי"

אם הבית תרזה מוצאת את שרלוק

"אה היה אתה שרלוק חיפשתי אותך השותף החדש שלך לחדר כאן "

אדריאן ניגש אליו :"שלום קוראים לי ג'ק לוגן "

"נעים להכיר אני מניח שבאת מצרפת  " שרלוק ענה

אדריאן הנהן

ומרינט נכנסה לחדרה של אמלי ווטסון אבל אמלי כבר ישנה 

אז מרינט הלכה לישון במיטה הסמוכה

בזמן שטיקי ממלמלת שהיא מכירה אותה איך שהוא











מימד המופלאיםWhere stories live. Discover now