פרק 2-השקט שלפני הסערה

9.1K 164 7
                                    

נשימות חרישות מלאו את החדר בשקט ושלווה יש שיפרשו את זה השקט כדבר טוב המסמל על שלווה רוגע ויש שיגידו כי זה השקט לפני הסערה...

---
נקודה כללית:
---
הייתה היא השעה 12 ולוקאס השכיב את ג'ולי לישון סקרנות פתאומית הציפה אותו לגבי הנערה בחדר ולכן בשקט לוקאס התגנב לצד השני של החדר פתח את הווילון והתיישב על הכיסא.

מולו נגלה מחזה יפיפייה לעין ,אמה.
נערה צעירה ומתוקה הלבושה בפיג'מה קצרצרה עם הדפסי חתול שיכולה לשגע כל גבר, שערה מסתיר מעט את פניה הסמוקות ודובי מחובק צמוד אליה.

בזמן שהוא מסתכל מחשבותיו נודדות, הוא דואג לה, האם חם לה? הוא נוגע קלות בלחיה ואז בידה החשופה מבולבל  מהפרשי הקור והחום של גופה. הוא לא בטוח מה לעשות  אך מחליט לכסות את הצעירה ממנו בשמיכה ולהדליק את המזגן מזיז את שיערה מפניה והולך בחזרה אל ג'ולי מניח לנערה לישון
---
כעבור שעה נקודת.מ אמה
----
התעוררתי משנתי ושפשפתי את עיניי בעייפות בעודי מתהלכת לשירותים חשבתי לעצמי מי הגאון שבנה חדר בצורה המוזרה הזאת גיחכתי לעצמי קלות בעודי צועדת לכיון השירותים בישנוניות מתנדנדת מעט לצדדים ואז נתקלתי במשהו מוצק "אאוץ~"יבבתי בכאב משפשפת את ראשי ברכות

הסתכלתי מעלה  מנסה לגלות במה נתקלתי ועיניי נפגשו בעיניו של לוקאס "ל-לוקאס זה אתה" גמגמתי ללא שליטה  מובכת קלות מהקרבה שלנו אך לפתע הוא תפס את גופי. ובלי שום התראה הוא  הצמיד כנגד הקיר והתקרב עם פניו אליי ולחש  אל אוזני "אני יודע  שאת רוצה אותי תקוע בתוכך אבל זה לא יקרה בצורה כזאת דארלינג" לוקאס קרץ אליי בעודי מסמיקה מקרבתו  דוחפת אותו קלות  ומתחמקת לשירותים מנסה לפענח את מילותיו בבלבול.

יצאתי מן השירותים רואה את ארוחת הצהריים מוגשת לי על השידה ,לחשתי לה תודה
בעוד לוקאס מסתכל האוכל בסלידה ואומר "אנחנו נוותר תודה" והחזיר לה את הצלחת שהיא הביאה לג'ולי.

בשניה שהאחראית מזון יצאה ג'ולי שאלה את לוקאס בהתרגשות  "קוקיי אפשר לאכול בחוץ היום?" וצחקקה קלות בעוד לוקאס הנהנן בהסכמה ואמר "ברור שאפשר לחמניה קטנה,אין מצב שאני נותן לך לאכול את זה" גורם לג'ולי לזייף קולות הקאה בעודם צוחקים יוצאים  מן החדר בזריזות.
----
*כעבור כמה דקות *
----
ג'ולי ולוקאס יצאו מן החדר אז החלטתי לזרוק את צלחת האוכל שקיבלתי  כי גם ככה לא אוכל אותה,בעודי זורקת את האוכל לפח שמעתי צעדים מיהרתי וכיסיתי את האוכל עם דברים והסתרתי מידית את הצלחת מאחורי גבי

ולפתע שמעתי קול,זה היה לוקאס ששאל  "מה את עושה" מרוב הלחץ גמגמתי ואמרתי "כ-כלום" הוא הסתכל עליי במבט מחשיד ואמר "תגידי לי את האמת את לא באמת אכלת את מה שהביאו לך אה?" הוא הסתכל עליי והתקרב "ל-לא" עניתי חלושות השפלתי את מבטי לא מסוגלת להסתכל עליו
אך בתוך שניות לוקאס התכופף הרים את ראשי ותפס את ידי בקלות בעודו אומר "בואי הולכים"

my little princcesWhere stories live. Discover now