העניים של רייבלס

רייצ׳ל פרק ראשון

״היופי בעניי המתבונן״ אימי נהגה לומר ואז מייד להוסיפה ״אבל לא אצלנו מתוקה, אנחנו מיוחדות, היופי שלנו הוא בעניי כולם, וכולם אבל כולם תמיד ירצו להיכנס לתחתונים שלנו, הם ירצחו בשבילנו אם נתאמץ מספיק״ ואז הייתה לוקחת את בקבוק הוודקה שעל השידה והלכה למקומם בו נהגה לבלות את שעות חייה העלובות. זה לא שהיה טעות בדבריה הייתי מודעת ליופי שירשתי ממנה ואף השתמשתי בו בשביל להוציא את עצמי ממצבים מסויימים, שנאתי אנשים שלא היו מודעים לנכסים שלהם, או ששיחקו אותה תמימים. ובכל זאת אני מניחה שאמא שלי נדפקה לגמריי אחריי שאבא שלי החליט לבגוד בה עם השכנה ממול,ועכשיו הוא גר מעבר לכביש עם המשפחה המושלמת והחדשה שלו. עליי זה פחות השפיעה, אני מניחה שתמיד ידעתי שבסופו של דבר הוא יבגוד בה, אמא שלי הייתה מסנוורת מהיופי של עצמה וחשבה שלא משנה כמה פעמים היא תזיין אנשים אחרים, הוא ימשיך לקבל את זה כמו הכלב הקטן שלה, והוא באמת קיבל עד שהוא לא.

אמא שלי אף פעם לא הייתה ויציבה מבחינה נפשית סבתא שלי הפעילה עלייה לחץ ברמה שהמוח שלה התפוצץ, אז היא החליטה לשחרר אבל לא במידה המתאימה אלה לשחרר לגמריי, הי לא גידלה אותי כמו של האימהות האחרות, שלא תבינו אותי לא נכון היא דאגה שיהיה לי אוכל בבטן, והסבירה לי כל מה שאני צריכה לדעת על יחסיי מין מוגנים, אך היא אף פעם לא באה לתצוגות שבהם השתתפתי, או אפילו יצאה מהבית למען האמת, היא אהבה לרבוץ בסלון עם בקבוק וודקה ולצפות מרתון של ״משפחת קרדשיאן״.

שאבא שלי לעומת זאת אחרי שזיין את השכנה ועבר לגור בבית שלה מעבר לרחוב ניסה ׳לפצות׳ אותי בכל הדרכים האפשרויות, אחד מהם היה שהוא נתן לי ולאמא שלי להמשיך לחיות בבית הענקי שלו ולהמשיך לממן אותי ואת אמא שלי. הוא פתר הכל בכסף, אם הוא פספס תצוגה שאף פעם לא ביקשתי ממנו להגיעה הוא היה מוציא את הארנק ושואל אותי כמה אני רוצה, הוא לא הבין שזה פשוט לא עניין אותי אם הוא פספס או לא. הייתי אדישה כלפי ההורים שלי והתרגלתי לסגנון החיים שהם העניקו לי.

המוזיקה רועשת, רועשת מדיי זה החלק הכי אהוב עליי במסיבות, המוזיקה הרועשת, הלשון של הבחור המשיכה לנסות לענג אותי על הברכיים בשירותים בזמן שאני ישבתי על האסלה עם המכסה סגור, הוא נמצא במצב הזה כבר מעל לחמש דקות ואפילו לא הרגשתי דגדוג בבטן לשנייה מדהים עד כמה מראה וביטחון יכולים לבלבל אותך לגמריי, לא הייתי בטוחה מה השם שלו אני רק יודעת שהוא אחד מיילדי הקולג׳. מאוכזבת ואפילו קצת עצבנית על הזמן שאני מבזבזת עליו, אני בודקת את הטלפון כאשר אני מקבלת הודעה.
סמנטה: 00:30 ריצ' איפה את חייבים להתחפף מפה!!
00:32 אני שונאת את המסיבה הזאת!!!

אני: 00:35 איפה את?

סמנטה: 00:35 בשביל גישה, בואי מהר אני רוצה להתחפף מפה!