פרק 6

540 17 2
                                    

נקודת מבט גל
הייתי בהלם
מה הקשר אליי ואל התפקיד הזה
לא שזה לא כבוד אבל לאלא הוא לא יכול להיות שלי...
הוא של דניאל... דניאל כלכך רוצה אותו
"היי נועה אבי רוני אפשר דקה מזמנכם?" פניתי אליהם
"בטח! מה קרה?" רונן שאל
"אני חושבת שאני לא ראויה לתפקיד הזה... אני חדשה פה ולעומתי דניאל מאוד רצתה את התפקיד וכבר זמן מה בקבוצה פה... אני מצטערת אבל אני אוותר" אמרתי
"תקשיבי, גם אם לא היה את המקרה שהיה פה היום... יש לך אנרגיות אחרות , את חדשה רעננה זה טוב לנו מבחינה חיצונית גם שאנחנו נותנים מקום לחדשות" אבי אמר
"הסרט קפטן הוא שלך וזהו" רונן אמר
"נועה כל הכבוד המשך עבודה טובה ונהיה בקשר" אבי אמר לה ולחץ את ידה
"ביי תודה שבאתם" נועה אמרה ולחצה את ידו של רונן גם
"נועה..." התחלתי והיא קטעה אותי
"תקשיבי גל אני מבינה את האי נעימות אבל זאת דניאל שדפקה לעצמה את התפקיד לא את, ובכל מקרה היא השניה לתפקיד , אם את בספסל היא הקפטנית על המגרש אוקיי?" היא אמרה והנהנתי
"את אלופה הכל בסדר" היא הוסיפה וחיבקה אותי
"תודה נועה" אמרתי
"את באה??" חן צעקה לי
"כןכן" אמרתי והלכנו לאוטו
"ואי חן כלכך לא נעים לי" אמרתי לה
"מה יש לך עזבי מגיע לך" היא אמרה
"ותגידי למה נטפלת אלייה היום?" שאלתי בשקט
"מה? לא נטפלתי" היא אמרה בהתגוננות
"בטח שכן כל שנייה ניסית להפיל אותה, למרות שביקשתי לשחק חכם ולא חזק" אמרתי
"מה יש לך? אז נטפלתי אז מה? לא באה לי טוב בעין" היא אמרה כועסת
"בסדר סליחה רק שאלתי" אמרתי
"מה קרה את דואגת לה כלכך?" היא שאלה
"סתם... היא דאגה לי אתמול להכל אז רק לא נעים לי זה הכל" אמרתי וחייכתי
"טוב יפה, נדבר מחר" היא אמרה ונישקה אותי
ירדתי הביתה ואמא הייתה על הנדנדה בחוץ
"אה אמוש מה קורה?" שאלתי וישבתי לידה
"בסדר מאמי איך היה היום שלך ובאימון?" היא שאלה
"לא תאמיני, תראי" אמרתי והראתי לה את הסרט של הקפטן
"די!! הבת שלי קפטנית??" היא שאלה מתרגשת
ובדיוק בטיימינג הכי גרוע דניאל עברה בשביל
"היי דניאל" אמרתי לה בשקט
"דניאל? זאת היא?" אמא שאלה ולדניאל כנראה לא היה נעים אז היא עצרה והתקרבה
"היי נעים מאוד, דניאל" דני אמרה
"אני אפרת אמא של גל" אמא אמרה
"רק רציתי להגיד תודה על העזרה בהתאקלמות של גל... לא מובן מאליו, ואת תמיד מוזמנת לפה כמובן" היא אמרה ודניאל חייכה
"טוב אני אכנס.. אשאיר אותכן לבד" אמא הוסיפה ונכנסה הביתה
"דניאל תקש..." באתי להגיד והיא קטעה אותי
"גל, את חמודה , רציתי לעזור לך להתאקלם ועשיתי עבודה טובה, כבר השגת בת זוג ואת הסרט של הקפטן, מעכשיו בואי נמשיך הלאה אוקיי?" היא אמרה
קפאתי לא יכולתי, לא הצלחתי להגיב.. רציתי להגיד לה שלא באלי
אבל... לא הצלחתי אז פשוט הנהנתי והיא הלכה
"דניאל" אמרתי בשקט
"כן?" היא הסתובבה
"אם את רוצה את הסרט.. תקחי אותו אני לא חושקת בו" אמרתי
"הוא שלך, שיישאר אצלך" היא אמרה והלכה לביתה

נקודת מבט דניאל
מה את לוקחת ללב ילדה חדשה ומסכנה מה??
אז היה לכן המון במשותף ודיברתן המון ומהרגע הראשון היה קליק אבל יאללה נגמר דפדפי
יום מקסים ונפלא היה וזהו. שחררי דניאל
אמרתי לעצמי ונכנסתי הביתה
"היי אבא" אמרתי לו
"היי איך היה היום באימון?" הוא שאל
"זין" אמרתי
"מה קרה?" הוא שאל שוב
"כלום רק שהתפקיד של הקפטנית.. לא שלי... דפקתי לעצמי את זה" אמרתי ונזלו לי כמה דמעות...
"מה? מה קרה דניאלי" הוא קם וחיבק אותי
"הפתיל הקצר שלי כוסאמק איתו מה הבעיה לדפדף דברים מה??" צעקתי על עצמי
"דיי.. די.. שש..." הוא אמר מחבק אותי
"יש לי רעיון! לכי תתקלחי וניסע לשדה? כוכבים ופיקניק? אפשר גם להזמין את החמודה שהייתה פה אתמול.. מה שמה היה... אמממ אהה גל" הוא אמר והתעצבנתי
"לא באלי כלום אני עולה להתקלח ולישון ביי" אמרתי והלכתי לחדר
התקלחתי ונרדמתי בעצבים
"דוני.. את לא רוצה לבוא לאכול ערב?" שמעתי שאבא שאל
"לא" אמרתי וחזרתי לישון
- - - - - - - - - - -
"יאללה דוני כבר 7 וחצי קומי" אבא אמר
"לא מרגישה טוב נשארת בבית" אמרתי לו
"טוב דברי איתי" הוא אמר והלך

נכנסתי לווצאפ
-הודעה מאמה -
אמה - איפה את???
אמה - את ערה???
אמה - דניאל!!!!
דניאל- לא באה היום סעי עם מיקה או באוטובוס

ואז גם הסתכלתי באינסטגרם וראיתי שיש לי בקשה חדשה
GAL10
רוצה לעקוב אחרייך
לאשר / לדחות
לחצתי על לאשר כי תכלס מה אכפת לי
וחזרתי לישון

נקודת מבט גל
נסענו באוטובוס אני וחן ופתאום ראיתי שגם אביתר ואמה היו באוטובוס
מוזר... איפה דניאל?
"מה אמה ואביתר עושים פה?" שאלתי את חן
"כנראה דניאל חולה אי משהו " היא אמרה והנהנתי
התלבטתי אם לשלוח לה הודעה אם הכל בסדר אבל החלטתי שלא.. שאשחרר
שאר היום עבר משעמם סהכ
דניאל לא הייתה אז בשיעורים רק ציירתי ולא עשיתי שום דבר מעבר
ובהפסקות הייתי עם חן וחברים שלה שהם כלכך לא הטייפ שלי לחברים אבל בסדר
"היי את חיה?" חן שאלה מעירה אותי מהבהייה
"כןכן סתם בהיתי" אמרתי לה צוחקת
"אז יאללה בואי" היא אמרה ועלינו על האוטובוס הביתה
"ביי" אמרתי לה שהגענו והיא נשקה לי והלכה
"היי אמא אני בבית" אמרתי
"היי בובי" אמא אמרה ובאה לחבק אותי
"מה איתך איך היה היום?" שאלה
"סבבה" אמרתי
"מזכירה לך שבשישי אלי באה כן?" הוספתי
"זוכרת זוכרת, תגידי לה שכבר קניתי לה את הגלידה הפיסטוק המגעילה שלה" היא אמרה וצחקנו
"תודה" אמרתי ועליתי לחדר
נשכבתי במיטה ונכנסתי לאינסטגרם
דניאל לא העלתה שום סטורי... כלום
לא יודעת מה איתה .....

נקודת מבט דניאל
היא לא שלחה כלום? לא כתבה כלום? אולי באמת לא הפריע לה אפילו
שלא באתי...
זהו. החלטתי. מדופדף
עומר רוצה? עומר יקבל.
מחייג לעומר הדפוק
עומר - מה קורה?
דניאל - וואלה טוב
עומר - מה זה איפה היית היום?
דניאל - סתם יום בבית, באלך לקפוץ אליי?
עומר - סבבה בדרך
דניאל - אחלה ביי
ניתקתי

שומעת גל? כמו שאת משחקת ככה גם אני יכולה. אמרתי לעצמי והלכתי להתלבש
עומר הגיע אחרי 10 דקות
"שלום שלו.." הוא לא הספיק לסיים את השורה ונישקתי אותו
"היי היי דני" הוא עצר אותי
"מה..?" שאלתי לא מבינה
"מה מה? מה קורה פה?" שאל
"בוא נגמור מה שהתחלנו לפני שנטשת..." אמרתי לו ועליתי לחדר שלי והוא אחריי ......

סוריי!!!! סורי!! על הפרק הקצר!!
ומנסה לעלות כמה שיותר מהר🖤🖤🖤🖤
אוהבתתתת

ליגה אחת מעל⚽️Where stories live. Discover now