פרק 4

71 2 3
                                    

נקודת מבט בן (אבא של ליה):

ברגע שליאור אמר לי שהוא מרגיש משהו לליה לא חשבתי שזה אמיתי חשבתי הוא רוצה לנצל אותה רק לדפוק אותה ולעזוב אומנם זה קצת מטריד אבל הבת שלי מאוד יפה אני לא אומר את זה סתם בתור נער שכל היום מחפש היא אחת מושלמת לזה אבל אני יודע שהיא מכבדת את עצמה וזאת הסיבה היחידה שאני מסכים לה להיתלבש איך שהיא רוצה....
אבל כשליאור דיבר עלייה היה לו את הניצוץ הזה בעיניים כשאני ראיתי את הדר (אמא של ליה) כשאני אמרתי עד כמה אני אוהב אותה גם אמא שלי ראתה את הניצוץ הזה בעיניים ואותו דבר ראיתי אצל ליאור אוליי אני עושה טעות אני לא יודע אבל אם הבת שלי תימצא את אהבת חייה אני מוכן חעשות הכל גם עם זה לחלק את המקום שלי עם האויחב הכי גדול שלי שהיה בעבר גם החבר הכי טוב שלי....... והבטחתי לעצמי שאני לא יפגע בו או במשפחתו.

לאחר שאמרתי על השותפות לליאור ראיתי את ההיתלבטות ראיתי גם את הניצוץ הזה על העיניין שהוא יוכל ליהיות עם ליה אני יודע שיקח לו זמן  לדעת מה הוא באמת רוצה הריי יש את הסיכון הזה שאבא שלו לא יסכים ואז האכזבה תיהיה יותר גדולה לכן הצעתי לליאור את זה...

"ליאור??" שאלתי והוא הפנה את מבטו אליי לאחר שבהה בריצפה של בית החולים "אתה רוצה שאני ידבר איתו על זה?" שאלתי וראיתי את מבטו המופתע "כן בבקשה רק אל תגיד לו שאני מאוהב בבת שלך כי לא ניראה לי שהוא יסכים לי אחריי זה ליהיות איתה אני מוכן באמת לסכן את עצמי לגבייה אבל לא שהיא תיסתכן...." אמר עצוב ופה הבנתי שהוא מתאים לבת שלי יותר מכל אחד אחר הוא דואג לה למרות שראיתי את המבט של מאור על ליה אני יודע בוודאות שבוא מאוהב בה מיליון אחוז אבל זה יגרום לריב בחבטרה של הבנים שלי ואני מעדיף שהיא לא תצא עם מאור זה יהרוס ביניהם הכלל.
"להגיד לך את האמת.." אמרתי והיתקרבתי אליו בשקט ולחשתי "אני מעדיף שהיא תיצא איתך מאשר עם מאור עם אתה לא יודע שהוא מאוהב בה ככה אני חושב.." אמרתי וראיתי את החיוך שלו "אני יודע בן עם אפשר לקרוא לך ככה לפני בערך 5 שעות מאור היה פה וזה יתפתח לריב על ליה שתינו הודנו על האהבתנו אלייה ופשוט אמרתי לו לעוף מפה אחריי שסוג של איימתי עליו עכשיו אני לא רוצה שתיכעס כי אני יודע שהוא כמו בן בשבילך אבל אני לא יכול לראות את ליה עם מישהו אחר שהוא לא אני..".
"תקשיב אני לא כועס עלייך אני הייתי עושה בדיוק אותו דבר אבל תקשיב יש לליה סוד לא קטן ואני רוצה להגיד לל אותו עדי שתדע את הסיכונים אבל אתה חייב להישב...." "מי פה לליה אמסלם" הרופא קטע אותי וישר ליאור קפץ "אנחנו" אמר וואו יש לו רפלקסים מהירים הוא הספיק לפניי אני באמת מבין שהוא אוהב אותה...

נקודת מבט ליה:

"יפה שלי קומי בבקשה אני אוהב אותך באמת אני רוצה לנשק אותך לחבק אותך אבל אין לי את האומץ לעשות את זה אני כל כך מטומטם אני יודע לא הייתי צריך לירות בך הרסתי כל סיכוי קטן שהיה לי ליהיות איתך עבר חצי שנה ואת פאקינג לא יוצאת לי מהמחשבות אני לא מאמין שאני מאוהב בבת של ראש המאפייה האוייבת אבל לא אכפת לי מאבא שלי אני אפילו יעבור למאפייה שלכם רק כדי ליהיות איתך בבקשה יפה שלי תתעוררי"
שמעתי את הקול של ליאור וכל כך רציתי לענות לו אני מרגישה אליו משהו בזמן האחרון אסל לא ייחסתי לזה חשיבות אבל כשהוא נגע לי ביד הרגשתי צמרמורת נעימה כזרת ניסיתי לפתוח את העיינים להגיד לו שגם אני אוהבת אותו אני יודעת שזה מוזר שאף פעם לא היה לנו אפילו דיבורים ואני לא יודעת פיתאום אני מרגישה שהוא ממלא לי את הלב אבל אק כדי להראות לו ששמעתי או שהיתעוררת לחצתי לו בכל הכוחות שלי על היד שהחזיק לי אותה שמעתי כל מיני רעשים של ציוד רופאים אבל הרגשתי שליאור כבר לא לידי ומשהו הרגיש לי חסר במשך כל הזמן שישנתי שלפי מה שהבנתי מליאור שהיה פה לפני כמה דקות אני עבר חצי שנה ככה הוא היה לצידי שמעתי הכל מה שלא הבנתי זה שגם מאור מאוהב בי????
הוא לא יכול זה יהרוס את הכל גם אף פעם לא היסתכלתי עליו ככה וגם אף פעם לא יסתכל הוא חבר טוב שלי ושם זה נגמר זה יהרוס את כל החברות שלי איתו אני פשוט יתעלם אבל כששמעתי שליאור נלחם עליי באמת שהבנתי שאני מאוהבת בו אבל אבא שלי בחיים לא יסכים....

הצלחתי לפתוח את העיניים ושלידי האחד והיחיד ליאור רציתי לנשק אותו כל כך אבל לא ידעתי איך הוא יגיב אז אמרתי למה שלא ננסה "ליאור?" אמרתי בקול חלש וצרוד והוא ישר סיבב את המבט עם החיוך היפה שלו "ליה" אמר נרגש "ליאור אתה יודע איפה המשפחה שלי?" שאלתי שראיתי שרק הוא בחדר " אבא שלך פה בחוץ" הוא אמר ורגע מההההההה אבא שלי פה בחוץ וליאור בפנים???
ליאור ראה את הפרצוף המבולבל שלי וגיחך לא יכולתי יותר "ליאור אתה מכול לבוא רגע??" שאלתי והוא היתקרב אליי הרמתיי את ידיי במהירות לצווארון חולצתו וקירבתי אותו עוד יותר אליי כך ששפתינו נפגשו וזזו בתיאום מושלם הרגשתי את החיוך שלו תוך כדי הנשיקה אז הרשתי לעצמי גם לחייך "ליאור אתה יודע בכל......" אבא שלי נכנס ומהר היתנתקנו "אויי אני מפריע סליחה " אבא שלי אמר ואני הסמקתי "לא כנס רגע את לא כועס??" שאלתי טיםה מבולבלת אבא שלי וליאןר החליפו מבטים וצחקו אוקיי עכשיו אני פי אלף מבולבלת.
" אה רגע למה שאני יהיה היחידה שתובך פה ליאור אני שמעתי הכל כל מה שאמרת למאור וכן אני יודעת שהוא מאוהב בי מהשיחה האחורנה שלך איתו וגם את מה שאמרת לי כשהחזקתי לך את היד זה מה שיכולתי לעשות לא הצלחתי ליפתוח עיניים אבל רציתי להראות לך ששמעתי" אמרתי בביטחון וראיתי אותו מסמיק ליאור פאקינג בוזגלו מסמיק " אז אני לא המובכת היחידה פה אה" אמרתי בביטחון ואבא שלי צחק למראה ליאור ואני וליאור היצטרפנו אליו " ליאור בוא רגע" אמרתי והוא היתקרב " גם אני אוהבת אותך " אמרתי והטחתי את שפתיי על שפתיו ששכחתי שאבא שלי בחדר עד ששמעתי את כיכוך גרונו והיתנתקנו מהר במבוכה.

" רגע אבא אתה לא כועס?" שאלתי בחוסר הבנה "לא ליאור עבר אמר לי שהוא מאוהב בך ולי יש פגישה כם אבא שלו כרגע אז תהנו לכם ובלי שטויות אה?" שאל וקרץ לי וצחקתי
אבא שלי יצא מהחדר וליאור נישאר איתי "ליאור?" שאלתי "מה יפה שלי?" "מה אנחנו?"שאלתי טיפה בלחץ מה עם הוא לא רוצה שניהיה זוג "אני חושב שאת כבר יודעת" "לא לא נראה לי אתה יכול להדגים לי?" שאלתי בציחקוק וליאור היתקרב אליי ונתן לי נשיקה "עכשיו את מבינה?" שאל כשהיתנתקנו " לא לא כל כך אתה יכול להדגים לי שוב?" שאלתי והוא ציחקק והטיח את שפתיו על שפתיי שוב אך הפעם הנשיקה הייתה ארוכה ונעימה עם תשוקה לא נשיקה רגילה.

My fucking loveWhere stories live. Discover now