כאשר העיניים שלנו נפגשו:

573 29 26
                                    

אוקי אז זה פעם ראשונה שאני כותבת משהו כזה תיהיו נחמדים אליי <3

מקווה שאהבתם 💜

נקודת מבט הארי:
התעוררתי בסיבות 9:30 קנדל הדביקה לי נשיקה על הלחי,
אני כל יום קם מלא בחרטה, איך יכולתי לעשות את זה?! לה,לי
לליאו. אני גיי.

קנדל: ״בייב דיברת עם אמא שלך נכון? היא באה היום?״
הארי: ״ברור ליאו הוא הנכד הראשון שלה״

קנדל ירדה למטה וסוף סוף יש לי קצת זמן לבד, מחר זה התאריך. יום הולדת לליאו, הבן הבכור שלי, זה אמור להיות יום משמח
בשבילי זה יום עצוב זה היום שהוא קברתי את עצמי אחרי שליאו נולד אין לי סיכוי לברוח. זה לא מגיע לו. לא הייתי צריך להיכנע לללחץ של ההורים לחתונה.
אני גיי. נשוי. לבת. עם ילד בן שנה, אלוהים הארי מה עשית?!

התארגנתי וירדתי למטה עדיין לא מבין איך אני בן 28 וכבר הרסתי לעצמי את החיים,
ליאו:״א-אב״
הארי:״קדימה קטן תגיד את זה״
קנדל:״הארי תעזוב את הילד״

אני ככ שונא את הגישה שלך. אבל אני אף פעם לא אומר לה משהו,
איך אני אשפוט? אני זה שהוא גיי ונשוי אלייה, גורם לה לחשוב שאני אוהב איתה בצורה כזאת, אני בן אדם רע.

קנדל: ״טוב לפני הוויז תיקח 40 דקות אז צריך לצאת עוד 15 דקות תארגן את ליאו אני מסדרת את התיקים.״

BE MINE // תיהיה שליWhere stories live. Discover now