אמת או חובה גרסת החצויים המעגל הפנימי

פרק~5~ +~6~

נ.מ וויל
הבקבוק יצא עליי ועל ג׳ייסון מה שהיה ממש מוזר כי לא הכרתי אותו כזה טוב אבל לא נורא זה משחק ....
שאלתי אותו ״אמת או חובה ?״  הוא החליט חובה חשבתי קצת כי באמת לא הייתה לי חובה לפחות לא הייתה לי עד שפרסי קם ולחש לי את החובה הכי מצחיקה ששמעתי בחיי ובלי לחשוב על זה אמרתי...

נ.מ ג׳ייסון
וויל אמר תוך כדי צחקוקים ״חובה עלייך ללכת למאמן האדג׳ ולהגיד לו שפייפר בהריון ושאתה צריך עזרה״ הסתכלתי עליו בהלם וראיתי את פייפר מסמיקה מהצד ואת פרסי אנבת׳ ליאו קליפסו ניקו וויל וריינה מצחקקים להם ופראנק והייזל יושבים מזועזעים מהסיטואציה. כל מה שהיה לי להגיד היה ״בסדר אבל פרסי וויל תזכרו את זה זה עוד יחזור אליכים״ הלכתי לכיוון המבנה המרכזי לקח לי בערך שתי דקות למצוא אותו כי שמעתי אותו צועק על איזה שתי חניכים שהיו ביחד מאחורי הזירת אימונים וזה רק גרם להתחרט על כך שהסכמתי. הלכתי אליו ואמרתי ״היי מה קורה אני יכול לדבר איתך רגע ?״ ״בטח פחזנית״ והלך איתי לצד כשאמרתי לו את המשפט המבוקש (בבקשה אל תכריחו אותי להגיד אותו שוב) הוא התחיל לצעוק עליי ורדף אחרי עם הנבוט שלו לתוך המתחם של הביתנים וצעק ״כמה חבל שלילד לא יהיה אבא ואני ברחתי והרגשתי כאילו רצתי מרתון ״ .
רק תתארו לכם את הסיטואציה הבאה : אני רץ וצורח המאמן האדג׳ אחריי עם נבוט פייפר אחריו צועקת ״רגע המאמן בבקשה״ וכולם מסביב פשוט צוחקים ולא מבינים מה הולך כאן שלא לדבר על זה שגברת אולירי הצתרפה ורדפה אחרי כולנו בסוף פייפר הצליחה לעצור את האדג׳ עם הדיבור הקסמה היא אמרה לו שזאת הייתה מתיחה ושהיא לא באמת בהריון האדג׳ הסתפק רק בבעיטה אחת ברגל הימנית שלי שאני חייב להגיד כאבה עד כדאי כך שחשבתי שאני עומד לבכות כמו ילדה קטנה
לקח לי משהוא כמו חצי שעה עד שזה הפסיק לכאוב !

נ.מ אנבת׳
אני חייבת להגיד שאפילו אני צחקתי כמו ילדה בת שלוש שראיתי את הדבר הלא מוסבר הזה, איך אפשר שלא לצחוק זה היה שווה את הכל לפחות עד שזה קרה ....
הבקבוק עצר עליי ועל פייפר וכבר אז ידעתי שזה יהיה כמובן קשור בפרסי ובי כי זאת פייפר אז בחרתי באמת .

נ.מ כללית
פייפר שאלה את אנבת׳ ״אמת או חובה?״ ואנבת׳ ענתה אמת
פייפר : האם היה לך קראש על לוק ואת מתגעגעת אליו ?
אנבת׳ : חובה! חובה !
פייפר : את בטוחה? יש לך רק פעם אחת להחליף
אנבת׳ : כן !
פייפר : טוב איך שאת רוצה חובה עלייך ללכת עם פרסי לשבע דקות ביחד בביתן לבד בזמן שאנחנו נלך לדשא בחוץ ונמשיך לשחק

נ. מ אנבת׳
הסמקתי, והרגשתי את הפנים שלי הופכות אדומות הסתכלתי על פרסי וראיתי אותו מחייך אליי ואז מסתכל על פייפר בהוקרה וזה דיי הצחיק אותי כאילו הם כבר תיכננו את זה ביחד .
כולם יצאו מהביתן והשאירו אותי ואת פרסי לבד ,
״אז חכמולוגית מה את רוצה לעשות״ הוא אמר עם חיוך על הפנים והתקרב אליי .
״לא יודעת מוח עצה מה אתה רוצה לעשות ״ עניתי לו בקול חמוד ,
הוא התקרב אליי עד שיכולתי להרגיש את הנשימה שלו על הפנים שלי וקירב את השפתיים שלו אליי כרגיל היה להן את הטעם האהוב עליי מלח ים.
הוא התחיל לרדת לכיוון הצוואר שלי עד שהעליתי אותו חזרה למעלה ושאלתי ״אתה ופייפר תכננתם את זה ביחד
נכון?!?״ חייכתי ,
הוא גם חייך ואמר ״אולי כן ואולי לא מה אם את לא רוצה לא צריך״ ועשה את עצמו כאילו הוא הולך ממני ״לא!״ צעקתי וקפצתי עליו מפילה אותו על המיטה שאני מעליו הוא צחק והמשיך לנשק אותי אחרי 20 דקות של ״פינוקים״ שמתי לב שהם בכלל לא תרכו לחזור לביתן נשקתי לפרסי ואמרתי לו להתלבש ושאנחנו צריכים ללכת לדשא בחוץ ולהצטרף לשאר .הוא הסתכל עליי במבט החמוד שלו ומשך אותי חזרה למיטה צחקתי ואמרתי לו אנחנו חייבים לחזור ״נו טוב״ הוא ענה לי וקם הוא שם מכנסיים ואני כמו מטומטמת פשוט בהיתי בו הוא הסתכל עליי עשה מבט מפלרטט ואמר ״אוהבת מה שאת רוצה צ׳ייס ?״ הנהנתי בהסכמה ואמרתי ״אולי אתה יכול ללכת בלי חולצה״ הוא חייך נשק לי ואמר ״את הקוביות האלה אני שומר רק לך״ חייכתי וזרקתי לו את החולצה שניינו התלבשנו וניסינו לסדר את השיער כמה שיכולנו. יצאנו לדשא בחוץ ראינו שהם סתם ישבו על הספסל באמצע הביתנים וצחקו כשבאנו אליהם שמנו לב שכל שאר החניכים כבר הלכו לישון  ״מה השעה כבר !??!״ שאלתי לחוצה כולם ענו לי כבר 1 בלילה קיבלנו אישור מכירון להישאר עד שתיים .
פייפר צחקה ואמרה ״מה לקח לכם כל כך הרבה זמן״ כולם צחקו אחריה גם כן. ״אה״ פרסי אמר ״סתם דיברנו״ מיהרתי להגיד לפני שמוח עצה יגיד משהו שהוא מתחרט עליו ״כן מה שהיא אמרה״ פרסי ענה. פייפר אמרה תוך
כדאי מבט רציני מזוייף על הפנים ״זה לא מה שאנחנו שמענו״ ואז ליאו פרץ בצחוק ואמר ״כן פרסי! זה טוב! תמשיך תמשיך....״ כולם הצתרפו אליו וצחקו ואני הייתי פשוט נבוכה ולא ידעתי איפה לקבור את עצמי, ראיתי שפרסי גם התחיל להאדים הוא החזיק לי את היד הסתכל עליי ואז שנינו התחלנו לצחוק ביחד איתם פייפר באה ולחשה לי באוזן שגם כדאי לי להסתיר את הצואר למרות שידעתי שכולם שמעו מה היא אמרה וניסו להתעלם פרסי הביא לי את הפוטר שלו כדאי להסתיר את הצואר שלי נתתי לו נשיקה בלחי ולחשתי לו ״תודה״ ״טוב אתם רוצים להמשיך לשחק או שנמשיך לדבר על פרסי ואנבת׳?״ ליאו אמר תוך כדאי צחוק ״נמשיך נמשיך״ מיהרתי להגיד אני ופרסי הצתרפנו אליהם וישבנו על הספסל .

נ. מ פראנק
אחרי שכולנו צחקנו המשכנו לסובב את הבקבוק. אני המשכתי לחבק את הייזל, הבקבוק עצר עליי ועל ליאו כשהוא שאל ״אמת או חובה?״ עניתי לו אמת הוא שלף את השאלה במהירות ואמר ״האם זה מפריע לך שהייזל לא נותנת לך?״ אחרי השאלה הזאת ראיתי את הייזל מחזיקה דמעות בעניים ,אני עשיתי את הדבר ההפוך מאיך שאני בדרך כלל מתנהג .תקפתי את ליאו. ראיתי את כולם בוהים בי ובו בהלם ואת הייזל רצה לשדות התותים צעקתי עליו ואמרתי ״ליאו מה לעזאזל ?! מי שואל שאלה כזאת ?אתה יודע איך פגעתה בה ! ״ היה לו את החוצפה לענות לי ולהגיד ״אני מצתער לא חשבתי שהיא שהיא תיפגע מזה כל כך ״ עניתי לו והפעם הפניתי את הכעס לי לא רק לו ״אתם יודעים שגם ככה קשה לה עם כל הקטע של הגילאים היא רק בת 13 ולי זה לא משנה כי אני אוהב אותה כמו שהיא ואני לא צריך את השטויות שלכם ״ ורצתי לחפש את הייזל .

נ.מ הייזל
ברחתי משם. מה עוד יכולתי לעשות ? אני כל יום מתמודדת עם העובדה שאני לא יכולה להביא לפראנק את מה שהוא רוצה לא הייתי צריכה שאנשים יגידו לי את זה בפנים כל הזמן ידעתי שזה לא בנורמה ההבדל גילאים שלנו אני לא עיוורת אבל זה פשוט כל כך פגע בי איך שליאו אמר את זה שפשוט לא יכולתי יותר ישבתי על האדמה היבשה בשדות התותים ופשוט בכיתי לא שלטתי בזה .
ואז ראיתי את פראנק רץ לכיווני כשהוא סוף סוף הגיע הוא חיבק אותי ואמר ״אל תתיחסי לליאו זה לא מפריע לי ״ ״באמת ?!״ עניתי לו ישר ״פראנק אני יודעת שאתה רוצה והעובדה שאני לא יכולה לספק לך את זה גורמת לי לפקפק בקשר שלנו״ פראנק קם ומשך אותי אליו לחיבוק ולחש לי ״אין שום דבר בעולם שיגרום לי לפקפק בקשר שלנו אני אמנם רוצה את זה אבל אני לא רוצה את זה אם זה אומר לאבד אותך האהבה שלי כלפייך יותר חזקה מזה ואני מוכן לחכות כמה שתצתרכי אפילו אם זה אומר שנים״ התחבקנו ונתתי לו נשיקה ארוכה על השפתיים.( שאם תשאלו אותי הייתה הנשיקה הכי טובה שלנו עד עכשיו) התחלנו ללכת  חזרה למתחם הביתנים לכיוון הספסל ,ואז ראיתי את ניקו רץ אליי הוא חיבק אותי  ואמר ״אל תדאגי העמדנו את ליאו במקום״ ראיתי בטווח הראייה את ליאו יושב על הרצפה עם צמות בשיער!? .צחקתי ואמרתי להם שזה יותר גרוע ממה שהוא עשה לי ושהם החמירו עם העונש שלו ואז ליאו צעק ״אני יודע זה מה שאני אמרתי להם״ כולם צחקו והחלטנו שהגיע הזמן לסיים את המשחק ולחזור לביתנים פייפר אנבת׳ וויל פחדו להעיר את הביתנים שלהם אז החליטו לישון אצל פרסי ג׳ייסון וניקו ריינה אני קליפסו ליאו ופראנק התפזרנו כל אחד למקום השינה שלו . ובסופו של דבר המשחק זה יצר הרבה יותר חברויות מאויבים .

                                      ~ הסוף~

טוב אז אני יודעת שזה מבאס אבל החלטתי לסגור את הסיפור אני כנראה פותחת ספר חדש וגם ספר וואנשוטים אני אשלח הודעה פה ברגע שאני אפרסם אחד מהספרים אם אתם תרצו לקרוא. זה היה הפרק מקווה שנהניתם כתבתי קרוב ל 1290 מילים ?!?? זה מטורף ! בנוסף תודה על כל התגובות בפרק הקודם אתם לא יודעים איך ריגשתם אותי לכל מי שאמר לי מזל טוב תודה ❤️ היום בבוקר ראיתי שהגענו ליותר מ100 קוראים זה מטורף תודה רבה 😍