רציף 9 ושלושה רבעים

39 2 0
                                    

16:00 4 בצהריים רציף 9

כל רגע... העגלה בידיים שלי... רק לעבור דרך הקיר בלי שאף אחד ישים לב... קדימה!

רציף 9 ושלושה רבעים

הרגשה נפלאה. פתאום המון המון אנשים היו  שם מליוני  עגלות וכאלה... ראיתי את שוהם נכנסת אחרי "בואי, אחות קטנה" אמרה וצחקה "לכי אחרי לרכבת." הלכתי אחריה. נכנסנו אל הרכבת (אחרי ששמנו את העגלות שלנו בתא מטען) היא עזבה אותי ואמרה לי "תמצאי לך איזה תא לשבת בו, קדימה!" והלכה עם חבריה.

16:10 רכבת אקספרס להוגוורטס

טוב, הסתובבתי קצת וראיתי תא ריק חוץ מילדה שנראתה בגילי, נכנסתי "אפשר לשבת פה?" שאלתי "כן, בטח!" אמרה הילדה "את עיוורת או מה? יש פה מיליון מקומות פנויים, אני לא כזאת שמנה" היא צחקה והצמות הג'ינג'יות שלה התנופפו בשמחה.

היא מצאה חן בעיני "ליה" אמרתי את שמי "מה שמך?"

"נעה" היא צחקה בתשובה "מה זה ליה?"

"הממ..." קצת נעלבתי "שם. מה זאת אומרת 'מה זה' ?"

"שום דבר, שום דבר!" היא צחקה שוב אבל הרצינה בפתאומיות "באיזה בית הכי תרצי להיות?"

צחקתי "אני לא יודעת אבל... קראת הארי פוטר?" שאלתי אותה

"ברור!" אמרה ופרצופה חזר להיות עליז "את יודעת שהבן הגדול שלו בשכבה שלנו?"

"כן!" התלהבתי "אז באמת אני רוצה להיות בגריפינדור, את יודעת גם כי הבן שלו בטוח יהיה שם! וגם כי, טוב, בלי להשוויץ, אני ממש מתאימה לשם!"

"חחח... גם אני רוצה ומתאימה "כל המשפחה שלי יצאה בגריפינדור!"

"מה, יש לך משפחת קוסמים?!" שאלתי בהלם

"כן, מה?" שאלה " את בת מוגלגים?"

"כן," עניתי קצת בביישנות "זה מפריע לך?"

"ממש לא!" היא צחקה "אני לא כזאת סלית'רינית!"

"יופי" נרגעתי "אני שמחה"

"את יודעת שיש מכשפת ממתקים?" שאלה בהתלהבות

"מה אמרתי לך הרגע?" שאלתי בציניות "קראתי-הארי-פוטר!" צחקת איתה.

נעה היא ילדה יפה מאוד, שער ג'ינג'י חמודדדדד, הנמשים... חלומית!

אחרי כמה זמן נפתחה דלת התא,  עמדו שם שני ילדים (אחד מהם נראה הרבה יותר גדול מהשני) ואחד היה דומה בדיוק להארי פוטר.

"אתה ג'יימס פוטר!" קראה נעה

"וואלה" צחק "זה טדי רמוס לופין" אמר והציג את חברו "הוא כבר בשנה שישית!"

"וואו!" אמרה נעה

הם התיישבו "איך קוראים לכן?" שאל טדי

"אני נעה וזאת ליה" אמרה נעה והצביעה עלי

"נעים להכיר" אמרתי בציניות "היי" (זה לא היה בציניות)

"יש לי שאלה" אמר ג'יימס "איך קוראים לתנשמת הזאת?" אמר והצביע על התנשמת שלי

"האמת, שעדיין לא בחרתי לה שם." אמרתי

"תקראי לו הדוויג!" קראה נעה וג'יימס עשה פרצוף

"נראה לך?" אמרתי "אני לא כזאת מכורה ל'הארי פוטר'!"

"טוב, תקראי לה... ריסטי!" הציע ג'יימס

"אולי רובין?" שאל טדי

"מה דעתכם על ג'ין" שאלתי

"אוקי" אמרה נעה "אבל זה קיצור של ג'ינורה!"

"שיהיה..." צחקתי והעברתי נושא

אחרי בערך שעה נעה אמרה "טוב, כדי שנחליף בגדים, עוד מעט מגיעים" הכפלנו בגדים ואחרי כמה דקות הרקבת התחילה להאט.

"וואו" אמרתי כשהבטתי בחלון, בטירה הייתה הרבה יותר גדולה משדמיינתי! נכון יש קילומטר? אז תכפילו אותו ב600,000,000,000 וזה מה שיצא לכם!

"נו..."

"אני הולכת, אני הולכת"

הלכתי להחליף בגדים וממש התרגשתי!

"תלמידים חדשים, תלמידים חדשים לפה, כן יופי אתה כן תלמידים חדשים!" נשמעה קריאה. האגריד ראה את ג'יימס ואמר "ג'יימס, אתה פה לידי" ופינה לו מקום בסירה.

המשך יבוא




הוגוורטס חוזרWhere stories live. Discover now