למה דווקא החיות האלה?

לארבעת המייסדים של הוגוורטס הייתה פגישה בחדר צוות. הם יצרו בכניסה פסלי גרגוילים, זאת הייתה הבחירה של רוונה. לאחר מכן, הם נתנו לגודריק לבחור את הידית מחוץ לחדר שעתיד להיות משרד המנהל אחרי שהם יפרשו והוא בחר בידית גריפין.  רק אחרי שהם סיימו ליצור את זה, הם הבינו שהם בעצם יצרו דלת גריפין*. גודריק ידע מה הוא מבקש. הם התאספו בחדר הצוות אחת לשבוע, כדי לדון בבקשות של התלמידים. הוגוורטס נפתח באופן רשמי רק לפני כמה חודשים והתלמידים שיש הם הראשונים, כך שיש להם הרבה מה לשפר עד שנה הבאה.
"אז מה נושא הפגישה שלנו היום?" רוונה שאלה את שאר המייסדים.
"חיות. התלמידים שלי רוצים חיות. אנחנו צריכים לתת להם חברה לא אנושית." הלגה הכריזה.
"טוב, זה נושא נפלא בשביל הפגישה שלנו היום, כדאי שנבחר כמה חיות שיוכלו להביא להוגוורטס."
"התלמידים שלנו בטח מתגעגעים הביתה, אז כדאי שנותיר להם להביא ינשופים." גודריק אמר להם."
"כן, ינשופים הם חיות חיוניות בעולם שלנו, לתלמידים שלנו צריכה להיות האפשרות לשלוח מכתבים בכל זמן שהם רואים לנכון ולא רק כשהינשופים של ההורים שלהם מגיעים כדי להביא להם מכתבים. אבל בל נשכח שנצטרך לבנות מקום נפרד בשביל הינשופים הללו, הם אינם יכולים להיות בחדרים של התלמידים, הם יצווחו כל הזמן ולא ייתנו להם לקבל את זמן השינה שלהם הם נזקקים." רוונה הזכירה להם.
"אתם שוכחים מהעובדה שינשופים הם חיה יקרה ואני חוששת שלרוב המשפחות אין מספיק כסף כדי לקנות גם ינשופים לילדיהם." הלגה ציינה.
"זאת לא בעיה שלנו שלמשפחות אין כסף." סלזאר הצטרף לשיחה, היא שעממה אותו עד כה.
"לא כולם מגיעים ממשפחות יהירות ועשירות של טהורי דם!" גודריק קרא.
"אני צריך להזכיר לך שקאדוגן ופברל טהורי דם, והם בבית שלך? חוץ מזה, לא כל הסליתרינים שלי מגיעים ממשפחות עשירות. מרלין הוא ממשפחה טהורת דם פשוטה." סלזאר אמר להם.
"הוא ישתמש במרלין כדוגמא לכל דבר?" רוונה מלמלה לעצמה וגלגלה את עיניה.
"קשה לך עם זה שהתלמיד הכי טוב בבית ספרנו הוא בבית שלי? או אולי מה שמשנה לך יותר זה שבתך היא לא התלמידה הכי טובה?" סלזאר הקניט את רוונה.
"הבת שלי היא תלמידה מדהימה!" רוונה קראה.
"לא כמו מרלין." סלזאר הגיב.
"כדאי שנחזור לנושא השיחה. מה בנוגע למאגבובים**? ההורים שלהם לא יכולים לקנות ינשופים בכלל. להם אין שום דרך לתקשר עם הוריהם." הלגה אמרה להם.
"רואים? זאת בדיוק הסיבה שאני אומר שלא כדאי שנלמד אותם! יש יותר מדי הבדלים תרבותיים בינינו!" סלזאר הכריז, הוא אומר את זה בכל פגישה.
"אתה יודע שזאת לא אופציה!" גודריק קרא.
"כן יש הרבה תלמידים מאגבובים נפלאים. מורגן לה פיי היא אחת מהתלמידות הכי טובות בבית הספר והיא מאגבובית." רוונה אמרה.
"אפשר שנסכים על ינשופים? אפשר שנקנה כמה ינשופים לבית הספר כך שהמאגבובים יוכלו להשתמש בהם." הלגה הציעה.
"זה פתרון ממש טוב." רוונה אמרה לה; קצת מופתעת מזה שהלגה חשבה על הרעיון הטוב הזה.
"יופי, אז הסכמנו על ינשופים. אילו עוד חיות אנחנו נרשה להביא?" הלגה שאלה אותם.
"אני רוצה חתולים, אלא אם אני יכול לקבל אריה, שזה פשוט חתול גדול." גודריק אמר להם בקור רוח.
"אתה לא מביא אריה לבית הספר שלנו!" הלגה קראה, מזועזעת. 
"לכן הצעתי חתול במקום." גודריק מלמל.
"אם הוא יכול להביא אריה אני יכול להביא נחש?" סלזאר שאל.
"ממש לא!" רוונה הכריזה.
"בהחלט לא!" הלגה קראה ברעד.
"לא, לא, לא ולא! אתה לא מביא הנה נחשים!" גודריק הבהיר, נזכר בפעם ההיא שסלזאר יצא נחשים בחדר שלו.
"הבהרתם את זה... כמובן שתתנגדו לרעיונות שלי." סלזאר רטן.
"מה בנוגע לקרפדה? הרי יש לך קרפדת מחמד, נכון?" רוונה הציעה.
"מה?! איך הגעת לשטות הזאת?!" סלזאר שאל, הוא היה מופתע.
"אל תיתמם, אני ראיתי אותך רודף אחרי קרפדה לפני זמן מה." רוונה אמרה.
"זה מסביר את קרקורי הקרפדה ששמעתי מהמשרד שלך." הלגה אמרה.
"איך לא סיפרתן לי את זה?! אני לא מאמין שיש לך קרפדת מחמד!" גודריק צחק.
"זה לא רלוונטי לשום דבר, זה לא קשור אליכם ולא הייתם אמורים לגלות על זה! אבל אם אתם חייבים לדעת, אני מגדל קרפדות כדי להשיג רכיבים לשיקויים." סלזאר אמר.
"בפעם האחרונה שבדקתי, אנחנו לא משתמשים בקרפדות בשיקויים שלנו. משהו שאתה אמור לדעת בתור הפרופסור לשיקויים שלנו." רוונה הקניטה אותו בחזרה סוף סוף.
"זה בשביל השיקויים הניסיוניים שלי!" סלזאר זעק.
"תקשיב סלזאר, אתה מאזור של ביצות, זה הגיוני שאתה אוהב קרפדות. זה לא דבר שגוי." הלגה ציינה.
"כן, אל תכחיש שיש לך קרפדת מחמד. אתה יודע את כל הסודות שלנו כי אתה לג'ילימנס***. עכשיו אתה יודע איך אנחנו מרגישים! מאחר ואתה יודע את כל הסודות שלנו בלאו הכי כי אתה קורא מחשבות, לנו יש את הזכות לדעת את סודותיך!" גודריק קרא.
סלזאר רטן אבל לא הגיב. 'אני מניח שעדיף שהם יחשבו שיש לי קרפדת מחמד על פני שיבינו מה באמת אני עושה.' הוא חשב לעצמו.
"זה מזכיר לי, אני צריכה לקרוא על אוקלאומנסיות****." רוונה אמרה לעצמה בקול רם.
"ממש כדאי שנתחיל ללמוד את זה." הלגה אמרה לה.
"אין לכן שום סיבה להתחיל ללמוד את זה." סלזאר אמר בתמימות.
"באמת? בגלל שאתה לא מחטט במחשבות שלנו כל היום?!" רוונה שאלה אותו ברוגז.
"לא כל הזמן. אחת לשבוע." סלזאר הודה.
"זה פשוט נפלא." גודריק מלמל וגלגל את עיניו.
"לא שמעת על פרטיות?" הלגה גערה בו.
"אני אתחיל לקרוא ספרים בנושא עוד הלילה." רוונה החליטה.
"תודה, זה יהיה הרבה יותר קל לכולנו אם פשוט תסבירי לנו מה לעשות אחרי שתלמדי את זה בעצמך." גודריק אמר לה.
"עכשיו, חזרה לנושא שלנו. הסכמנו על ינשופים, חתולים וקרפדות. יש עוד חיה שתרצו להציע?" רוונה שאלה את המייסדים.
"כן, לאחד מהתלמידים שלי יש חיבה לארנ-" הלגה החלה להגיד בדיוק ברגע שהלנה נכנסה לחדר.
"אמא, מרלין ומורגן רבים באולם הגדול." הלנה אמרה לרוונה.
"זה בטח בגלל שמורגן היא מאגבובית." סלזאר אמר בחיוך רחב.
"לא, זאת ממש לא הסיבה. הם מתווכחים על קסם אפל." הלנה תיקנה אותו.
"מרלין הוא תלמיד שלי. אני שמח לדעת שהוא מתעניין בקסם אפל." סלזאר היה ממש זחוח.
"מרלין הוא זה שמתנגד לקסם אפל, מורגן היא זאת שרוצה לנסות אותו." הלנה אמרה במבוכה.
"מה?!" סלזאר ורוונה שאלו באותו הזמן. הם קמו מהכיסאות ויצאו מהחדר צוות.
"אני אלך לעזור להם. פשוט נסכים על השלוש חיות האלה." גודריק אמר להלגה ועזב גם הוא.
"ברם, אחד מהתלמידים שלי רוצה ארנב." הלגה אמרה לאוויר, שוכחת שהלנה בכלל בחדר.
"את מדברת על השמן? הוא אמר שהוא אוהב ארנבים בכיתת שינוי צורה." הלנה אמרה לה.
"זה ממש לא מנומס מצידך, גברת צעירה. יש לו שם." הלגה נזפה בה.
_____________________________________________________________________________

אני ניסית לעבוד עם הדמויות מאגדת המלך ארתור עד כמה שיכולתי. זה ידוע שמרלין וקאדוגן למדו בהוגוורטס בסליתרין וגריפינדור. מורגן לה פיי הייתה גם מכשפה ומאחר שחשבתי שאם ארתור בעצמו היה קוסם הוא לא היה צריך את מרלין אני הנחתי שהיא ילידת מוגלגים, כך שלשים אותה בסליתרין לא היה אופציה, ולכן בחרתי ברייבנקלו במקום.
התלמיד בסוף אמור להיות הכומר השמן. זה צוין בפוטרמור שהוא אוהב לשלוף ארנבים בטקס האוכריסטיה וניסיתי למצוא דרך להכניס אותו לפאנפיק בלי שאצטרך להמציא לו שם.

*גריפינדור בעצם אומר דלת גריפין מבחינת הפירוש.
**מאגבובים, זה המונח הישן לילידי מוגלגים.
***לג'ילימנסיות זה קריאת המחשבות.
****אוקלאומנסיות זה חסימת המחשבות.