זה קורה הללויה

797 49 27
                                    

נ.מ פרסי
והנה עברו להם כמה ימים. בזמן הזה כבר חזרתי לבית ספר והכול היה טוב.אבל יום אחד קמתי והרגיש לי שעומד להיות לי יום מעולה אז התארגנתי ויצאתי לבית ספר.שהגעתי לבית ספר התחלתי ללמוד וככה עבר לו היום חזרתי לבית עם אנבת כדי להמשיך את העבודה שלנו.בהתחלה למדנו אבל לא יכולתי לפסוק לחשוב על הנשיקה ההיא שהיא נתנה לי באותו יום."פרסי אתה מרוכז"אנבת שאלה אותי."מה אה כן אני מרוכז"היא התחילה לצחוק את הצחוק המלאכי הזה שלה ואני מודה בהיתי.היא התחילה להתקרב אליי ובאה ללחוש לי משהו באוזן."אתה חמוד שאתה בוהה אתה יודע".ובין רגע העולם התהפך הכול נפל ונהרס.אנבת נשקה אותי וזה לא הפסיק. המשכנו והמשכנו וזה הרגיש כמו נצח חשבתי ששמעתי דלת נפתחת אבל לא היה לי אכפת.סוף סוף זה קורה סוף סוף אבל כמובן שזה היה חייב להיהרס."פרסי"האחים שלי נכנסו לחדר שלי. ברגע אחד התנתקנו."תגידו לא לימדו אותכם לדפוק על הדלת"צעקתי עליהם ולא שמתי לב שאנבת כבר הלכה ניסיתי לרדוף אחריה עד לבחוץ אבל היא נעלמה.אז פשוט ישבתי על הרצפה ליד הבית שלי מבואס מהחיים ולא מאמין."פרסי הכול בסדר. מה קרה?"אימא שלי שאלה אותי.או כלום הכול בסדר.וכמובן שבאותו רגע טייסון ואסטל באו."פרסי ואנבת התנשקו"אימא שלי לא יכלה לעצור את הצחוק כמו האחים שלי.שבאמת אני לא הבנתי מה מצחיק ובמקום להקשיב לה הלכתי לחדר נשכבתי על המיטה מבואס מהחיים ועצוב.החלטתי לשלוח הודעה לאנבת.היי מצטער על כל מה שקרה רוצה להיפגש מתישהו לדבר על זה.היא לא ענתה אז עליתי למעלה לאכול. שעליתי למעלה החלו מקהלות של האחים שלי של:פרסי ואנבת יושבים על העצים מתחבקים ומתנשקים.מה שטיפה עיצבן אותי מה שיותר עצבן אותי זה שאמא שלי זמזמה את השיר הזה בקול.והיה לי נמאס קמתי מהשולחן הלכתי לחדר שלי לקחתי ג'קט ויצאתי לבחוץ"פרסי ג'קסון לאן אתה בדיוק הולך"אימא שלי שאלה אותי."לשום מקום עניתי לה והלכתי"כעבור כמה שעות בחוץ חזרתי הביתה. ראיתי את אימא שלי יושבת על הספה לבד כנראה מחכה לי.כיחכחתי בגרון והיא שמה לב שחזרתי היא הנהנה אלי והלכתי לישון בתחושה שלא מקבלים אותי ברצינות
___________________________________________________
טוב אז זה היה הפרק וזה סוף סוף קרה הנשיקה הגדולה אז לא לשכוח לתת כוכב
עד לפעם הבאה
נתנאל

אני רק רוצה אותך-פרסבתWhere stories live. Discover now