ההיא שקוראת(זה לא ספר טוב ואני לא ממש מעדכנת אף פעם)

פרק 1

*אז זה פשוט ניסיון שלי לכתוב סיפור. (פעם ראשונה שלי...) זה כנראה יהיה ספר רע אני לא חושבת שמישהו בכלל יקרא את זה*

יום שלישי העשרים וארבעה לינואר היה יום רגיל כשאליה התעוררה במיטה הרכה שלה. היא לא פתחה עיניים- היא לא אהבה להתעורר. כשהיא שמעה את קריאת ה'בוקר טוב' המוכרת היא פתחה את עיניה במאמץ וראתה את חדרה המבולגן והאהוב "עוד יום עוד בוקר" חשבה לעצמה בחיוך והלכה לצחצח שיניים עדיין חצי ישנה. כשירדה למטה היא ראתה שאימה ואחותה כבר אוכלות את החביתות שלהן "נויה," אמרה אמא לפתע "תבדקי מה קורא עם אבא שלך" נויה קמה בעודה ממלמלת לעצמה על איך שהיא "גם רק קמה "ו"למה דווקא היא" אליה הסתירה גיחוך ולקחה ביס מהמנה שלה.
זה היה בוקר קריר ואליה התעטפה במעילה כשהיא יצאה לכיוון החטיבה והתיכון 'שעורים'
כשמעבר לפינה התגלה המבנה האפור היא שיחררה אנחה קטנה. בית הספר שעורים היה מבנה גדול אחד שבו היו הכיתות וחצר שבקיץ היתה מלאה בילדים אבל היום הייתה ריקה  כמעט לחלוטין חוץ מכמה ילדים שבדיוק הגיעו ומיהרו להיכנס פנימה. אליה נכנסה פנימה והחלה לשוטט במבוך המסדרונות. היות והיא כבר הכירה את המסלול בעל פה ולא ממש התרכזה, היא נתנה למוחה לשוטט למקומות רחוקים...

———————————————————
*היי מה קורה קוראיי הדמיוניים אני המחברת של הסיפור הזה אם מישהו איי פעם אשכרה קורא את זה אז אני מצטערת אם זה גרוע אתם מוזמנים לתקן אותי (שוב רק במקרה שהסיכוי הקלוש שמישהו אשכרה קורא את זה מתגשם ואתם אמיתיים) להתראות בפרק הבא?
ממני אני*