אהבה מצד אחר

פרק שני

נ.מ דניאל

אני כרגע מגיש ללקוחות בבית הקפה בו אני עובד(אני חייב להגיד שזה משעמם מאוד, נקווה שהבוס שלי לא יראה את זה) "תומר!, תומר! הקפה שלך מוכן בוא לקחת אותו" אחרי 20 שניות הבחור ששמו תומר בא לדלפק, אמר לי תודה על השירות ואפילו השאיר טיפ של 20 שקל ואמר לי" זה הכסף שמגיע לך אז פשוט תכניס אותו לארנק שלך" ואני הייתי קצת מובך אז פשוט עניתי לו תודה רבה. 

עכשיו אני הולך לחדר שבו אנו מאחסנים את פולי הקפה שלנו. עכשיו חשוך שם ואין שם אף אחד אז כרגיל אני קצת בחששות..

אני עכשיו ליד המקפיא שבו אנחנו שומרים את פולי הקפה שלנו שלפתע שמעתי קול בס ומאוד מצמרר באוזניי שלחש לי" במי אתה מאמין.... תצטרף אלינו...."

וכמו תמיד אני קפאתי במקום ולא יכלתי לזוז.

אחרי שהקול סיים אני לקחתי את פולי הקפה ורצתי מיד מהחדר לעבר המטבח.

בזמן חזרתי לקופה,ראיתי נערה מאוד יפה שהזמינה קפה גדול נטול קפאין עם הרבה קצפת בשם עדי.

בזמן שהעובדים האחרים הכינו את הקפה יצא לי להסתכל טיפה על הנערה המסתורית בשם עדי, להפתעתי עדי ציירה במחברת שרבוט של אחד העובדים בשם אלכס שהוא בסך הכל נער בן 17 די יפה ופתאום בלי שום הזהרה היא הסיטה מבט לעברי וכמובן שאני מיד הסטתי את מבטי והסמקתי. כדי שזה לא יהיה כזה מביך אני הסטתי מבט לעבר טלפוני והעמדתי פנים שאני באמת מתעסק בו שלמען האמת אני הייתי על מסך כבוי העיקר שלא נצטרך ליצור קשר עין והמצב יהפוך להיות מביך מאוד לשנינו.

אחרי שראיתי שהיא חזרה להתעסק בציור אלכס אמר לי שהקפה מוכן ואני לצערי הלכתי להגיש לה אותו.

כשהתקרבתי אליה בשביל להגיש לה את הקפה שלה(כמובן תוך כדי שאני רעדתי מלא) ראיתי שהיא עדיין עסוקה בציור אז אני גיחכתי בגרוני, מתי שהיא שמעה אותי היא פשוט כמעט נפלה מהכיסא מרוב הפתעה וכמובן כחלק מתפקידי כמלצר וכבן אדם נחמד שאלתי אותה" את בסדר?" והיא ענתה לי" כן, פשוט לא ראיתי אותך. רגע... אתה המלצר ההוא שהסתכל עליי מקודם ואז אני מניחה שהעמיד פנים שהוא בטלפון, נכון?" ואני במקום לענות פשוט הסמקתי והשפלתי את ראשי...

פרק שני אחרי הרבה זמן שלא העליתי...

עבר לא מעט זמן, בקיצור אני עכשיו רוצה לעלות קצת יותר וזהו.

תודה לכל הקוראים:)