My Little Mermaid

Chapter 22

״איך היה אצל רוי בימים האחרונים?״ אן שואלת כשהיא צועדת אל עבר היאכטה ומתעסקת עם משקפיי השמש השחורות שעל עיניה.
בששת הימים האחרונים ביליתי בביתו של רוי, הוריו היו בפגישות עסקים ואפילו לא התקשרו לדעת איך הם מסתדרים. ההורים שלי חשבו לפי מה שסיפרתי להם שאן שבורת לב ושביליתי איתה את ששת הימים האחרונים. אני מביטה אל עבר היאכטה, בית הספר לא התקמצן עלינו ללא ספק, היאכטה הייתה גדולה אך לא מספיק בשביל כל תלמידי השכבה. הם בחרו את התלמידים המצטיינים בלבד לצאת לטיול, לדעתי זה לא הוגן אבל מי אני שאתערב? למזלי רוי כלול ברישמה גם כן ואן ומייק, אך לצערי ולצערו של רוי, גם מורגן כאן. פניו החוששות של רוי מופיעות במוחי, היא איימה עליו שתעשה לי משהו, אני עדיין לא מפחדת אבל רוי לא מפסיק לדאוג מזה.
אני קולטת אותו בזווית עיניי, נשען על המעקה החיצוני של היאכטה ומביט אל עבר הגלים. בששת הימים האחרונים נהנתי ונרגעתי כמו שלא קרה הרבה זמן בחיי. כל מה שעשינו זה להיות בבית בשעות היום ובשעות הערב היינו בים, כדי שרוי יוכל להתאמן לתחרות הגלישה שמתקיימת עוד שלושה שבועות. אני נאנחת כשאני מביטה ברוגע שבפניו, הוא לא נישק אותי פעם אחת בכל הימים האלה, למרות שהייתי רוצה. אך הידידות שלנו מדהימה, והיא גורמת לי להרגיש טוב אז לא אסכן זאת בגלל הרצון שלי לגעת בו ולנשק אותו.
״את מתכוונת לענות לי?״ אן מעירה אותי ממחשבותיי ומביטה בי בבלבול, שכחתי שהיא שאלה אותי שאלה, ״היה כיף, היה מרגיע, הרבה זמן לא הרגשתי ככה״ אני אומרת בכנות והיא מחייכת, ״אני שמחה בשבילך, אתם לא ביחד נכון?״ קולה נשמע מאוכזב מעט, היא רוצה שאני ורוי נהיה זוג.. אני נאנחת ״לא, עדיף שנהיה ידידים תאמיני לי.״ אני מכניסה את ידי בידה ומושכת אותה אל היאכטה בחיוך, היא מחייכת גם כן. כשאנחנו סוף סוף עולות רוי מעביר את מבטו אליי, עיניו הופכות חוששות שוב אך הוא מיד מעלים זאת עם חיוך כובש שנפרש על פניו.
״היי״ הוא ניגש אלינו ומחבק אותי אליו, הוא נושק לראשי ואז מעביר את תשומת ליבו אל אן ומחבק אותה. ״אני אלך לחפש את מייק, הוא אמור להיות פה כבר״ אן ממהרת לחפש את מייק ונעלמת מתווך ראייתי.
״תפסיק לחשוש כבר רוי״ אני אומרת כשאני שמה לב למבטו החושש שננעץ בפניי. ״לא יקרה כלום בסדר?״ אני מנסה להרגיע אותו ומניחה את ידיי על חזהו, הוא מחבק אותי ונושק לשיערי, ״יש לי תחושה לא טובה״ אני נאנחת, הוא דואג יותר מדי.

*****

השמש כבר שקעה, חושך עטף אותנו בזמן שאנחנו כבר בלב ים. אורות בכל מיני צבעים התפזרו על היאכטה, כל התלמידים היו לבושים בבגדי ערב יפים, לא מוקצנים כמובן. הדיג׳יי התחיל את המוזיקה ואפילו שמתי לב לכמה תלמידים שהגניבו אלכוהול. העברתי את ידיי על השמלה הצהובה והקצרה שלי, היא חלקה וצמודה לגוף באופן שמדגיש את כל הקימורים שלי. מחשוף שהוא לא כל כך עמוק היה בחזי וגבי היה חשוף כולו לעיניי כולם. שיערי היה פזור ובהק ביופי אדום על צבע השמלה הבהירה. רציתי להרגיש סקסית היום, ונראה שהצלחתי. כשעברתי בין כל התלמידים לא היה אחד לא נעץ בי את מבטיו. מצאתי את אן לבושה בשמלה לבנה וחשופה- שמדגיש את צבע שיערה הכמעט לבן והיפה. היא הייתה עם מייק.
״היי״ הם מעבירים את מבטם אליי, ״וואו״ מייק ממלמל ואן מהנהנת בגאווה, ״מה שהוא אמר״ היא אומרת ומצביעה על מייק. צחקקתי. ״בואי ניתן לך משהו לשתות.״ אן אומרת בשקט באוזני ומובילה אותי אל פינה מבודדת יותר. ״גם את הגנבת אלכוהול?״ אני אומרת ולא הייתי מופתעת. הבטתי בבקבוק המים שבידה, שתבוכו כנראה יש משהו אחר. כמה מטומטמים המורים בבית הספר שלנו שהם אפילו לא שמו לב? אולי הם פשוט מעלימים עין כשהם בעצמם משתכרים בחדרים שלהם.  ״ברור, איך אפשר להנות בלי?״ היא מחייכת, שתיתי קצת מהבקבוק ״זהו?״ הבאתי לה אותו ״אני לא רוצה להגזים״ אני אומרת בחיוך ״אוקיי בואי נרקוד.״