סיפורי משימה

3

היי זה שיר ששמעתי לאחרונה, אני חושבת שהוא יכול לעורר רעיונות

(～￣3￣)～.

---------------------------------------------------------------------------------------

משימה : בחרו אחת מהתמונות וספרו את סיפורה של המשפחה כשאתם עונים על השאלות הבאות (שימו לב שאתם כותבים כסיפור, ולא כתשובות לשאלות) - 

1.

2.

3.

4.

 מי הם?
במה הם עוסקים?
איפה הם גרים?
מי הם הילדים שלהם?
האם הם מאושרים? 
_______________________________________________________

לפי תמונה מספר 3:

אני- אני לא מחבבת אותם. 

האוכל שהם מכינים תמיד טוב, הבית גדול ויפה, רהיטים חדשים, התעניינות בחיים שלי, חדר משלי, מיטה יפה. הם תמיד מנסים לדאוג שהכל יהיה בסדר אבל, אני עדיין לא מחבבת אותם.

שִׁיָה אומרת שאין לי ממה לחשוש, היא הבת של האחד. רותם אומרת שאני סתם מגזימה, היא הבת של השני. אני לעומתן אסופית, מבית הילדים. הם בחרו אותי מכולן וקראו לי מיוחדת, אמרו שלא אצטרך שום דבר כי אצלם יש הכל. לכן השארתי שם את הסיכה שלי, הסיכה היפה שקיבלתי מאמא מזמן-מזמן. בסיכה היה שמור חום, ובלילות קרים בחדר המשותף היא הייתה מחממת אותי כשבלב היה מצטבר קרח. הו סיכתי-לי-שלי, כמה שאני משתוקקת לחומך, כמה שאת חסרה לי עכשיו. לפעמים אני נהנית להתעשע במחשבה שהיא עדיין טמונה שם מתחת לכרית שלי במיטת הקומותיים, מחכה שאקח אותה. שיה ורותם לא מצליחות להבין "אבל יש לך מלא סיכות חדשות, למה את עדיין לא מרוצה?" הן שואלות בתמיהה, לא מבינות שלהן אסור להתלונן, כי גורלן חקוק לפי דם ואני לעומתן ציפור מרוטת נוצות, שפעם יכלה לעוף לקינים אחרים. אני לא מדברת, נושכת את הלשון ולא מוציאה הגה. כשההם שואלים אותי "ילדה ספרי לנו מה את חושבת" אני מביטה מעלה ומגלגלת את הלשון בין קירות לחיי. אני מתביישת, מתחמקת מהפצרותיהם של אבא ואבא שמביטים בי בתחינה, אני פשוט לא מחבבת אותם.

רק בלילות בהם האפלה חונקת אני מתירה לעצמי להתייפח אל תוך הכרית שלי "אמא" אני מגששת אחר הסיכה האבודה שלי "אני רציתי אמא".  

-------------------------

את הסיפור הקצר הזה אפשר לקחת להרבה מקומות לא נכונים. הוא לא נובע מהומופוביה או משהו בסגנון. אני מאוד תומכת בקהילה הגאה ובאימוץ של הורים חד-מיניים, ובדיוק בגלל זה החלטתי לכתוב בצורת מחשבה הפוכה מהדעה שלי, בשביל לאתגר את עצמי ולקבל הצצה דרך עיניים שזרות לי. זה בדיוק מה שנפלא בכתיבה וגם במשחק, אתה יכול להפוך להיות כל מה שאתה רוצה.

אם תשימו לב, גם בסיפור הזה וגם בסיפור הקודם לא הצלחתי לענות בסיפור שלי על כל השאלות של המשימה. חבר'ה, לא משנה איזו יצירת מופת אנחנו מצליחים להפיק פה זה תרגיל כתיבה שנועד להקשות עליינו, אם לא מצליחים לענות על כל השאלות זה לא דבר טוב. כשאתה מתאמץ כשקשה וואלה, מגיעה לך תפיחה על השכם, אבל בשביל לזכות בפרס זה לא מספיק. זה קשה, אבל צריך לחרוק שיניים עד שנצליח, תחשבו על זה כאתגר, כמו שלב במשחק מחשב שייתן לך את ה - Quirk להביס את הבוס שבשלב הבא.