ג׳אנגקוק:
״תגיד וחתיכת חצוף אתה יודע מי אני בכלל שאתה מדבר אלי ככה״ אמרתי ״לא אני לא יודע מי אתה ותעזוב אותי עכשיו אני אדבר אליך איך שבא לי״ וואו ״פגשתי הרבה אמיצים בחיים שלי אבל בחיים לא פגשתי אמיץ כמוך״ אמרתי ״ואני לא פגשתי בחיים שלי שחצן , גס רוח ומגעיל כמוך״ הוא לא אמר את זה עכשיו , באתי לומר משהן אבל הטלפון של החוצפן הזה צילצל.
טאהיונג:
״ואני לא פגשתי בחיים שלי שחצן , גס רוח ומגעיל כמוך״ הייתי חייב לומר את זה בא כל כל מעצבן , הוא בא לומר משהו אבל הצילצול של הטלפון שלי עצר אותו ״שלא תעז לענות שאנחנו בעמצה שיחה״ ממש שיחה הצחיק אותי ״הלו״ עניתי לטלפון ״אמרתי לך לא לענות נכון״ הוא אמר ולקח לי את הטלפון וניתק את השיחה ״יאא תחזיר לי את הטלפון״ ״ועם לא בא לי״ איזה תינוק ניסיתי לקחת את הטלפון ולא הצלחתי ואי הילד גבוה ״מה קרה קטנצ׳יק לא מגיע״ פה הוא עצבן אותי דרכתי לו על הרגל ״איי יבן של זו...״ הוא לא הספיק להשלים את המילה ובעטתי לו בביצים ״יאא אני יהרוג אותך!!!״
הוא אמר לי לקחתי לו את הטלפון ונטקעתי בתיק שלו שהיה ברצפה ונפלתי תפסתי לו בחולצה כדי שהוא יתפוס אותי אבל הוא נפל עלי והשפתיים שלנו נפגשו ״יאאא יזבל לקחתה לי את הנשיקה הראשונה שלי״ אמרתי , אני לא מאמין שהוא פשוט לקח לי אותה ״כדי לך לדבר יפה ולהתנהג יפה למה זה לא יהיה הדבר היחיד שאני יקח לך״ למה הוא מתכוון ״למה אתה מתכוון ומי אתה שתגיד לי לדבר יפה מה אתה אמא שלי״ ״אוי אתה כל כך תמים״ ״אמא שלך תמימה״ אמרתי וואו הלך עלי
ג׳אנגקוק:
״אוי אתה כל כך תמים״ מה זה הילד לא יודע שום דבר על החיים שלו ״אמא שלך תמימה״ ברגע שהוא אמר לי את זה הבאתי לו בוקס שאני בטוח שישאר לו אדום ממנו ״על תדבר על אמא שלי יתינוק״ אמרתי וראיתי איך יוצאות לו דמעות בעיניים הוא דיי חמוד ג׳אנגקוק תשתלט על עצמך הוא סתם תינוק מעצבן אין סיכוי שאני מתאהב בו , אני לא יכול להיות לידו , ״זאת הייתה הפעם האחרונה שלך שמעתה אותי״ אמרתי לו ויצאתי משם והלכתי למקום הקבוע שלי מאחורי הבית ספר , אני לא יכול לסבול את זה שמדברים על אמא שלי ככה , זה ממש קשה לי שהיא הלכה לי ועכשיו אני גם צריך לשמוע שמזכירים לי אותה בדרך הזאת , בלי לשים לב ירדו לי דמעות בעיניים הרגשתי יד על הכתף שלי הסתובבתי וראיתי שם את יונגי ״ג׳אנגקוק מה קרה הכל בסדר??״ לא יכולתי להחזיק את זה ופשוט חיבקתי אותו.
יונגי:
הלכתי לחפש את ג׳אנגקוק אני לא מוצא אותו בשום מקום והוא גם לא עונה לטלפון ״וואי איזה מטומטם אני יש רק מקום אחד שהוא יכול ללכת אליו״ אמרתי לעצמי ורצתי לשם , הגעתי למקום וראיתי שם את ״ג׳אנגקוק מה זה הוא בוכה??״ אף פעם לא ראיתי אותו בוכה חוץ מזה שאמא שלו נפטרה רצתי אליו הנחתי את היד שלי על הכתף שלו הוא הסתובב אלי ״ג׳אנגקוק מה קרה הכל בסדר??״ ישר אחרי שאמרתי את זה הוא נתן לי חיבוק זה לא הג׳אנגקוק שאני מכיר ״סליחה שאני ככה זה פשוט שאני מתגעגע לאמא שלי״ הוא אמר את זה עם דמעות בעיניים אני דואג לו ״ג׳אנגקוק מה קרה אתה יכול לספר לי שאני יעזור לך״ איך הילד הזה אוהב לגרום לי לדאוג אה רגע הוא היה עם טאהיונג אולי הוא יודע משהו ״ג׳אנגקוק אני שנייה חוזר סבבה?״ ״כן אתה יכול ללכת תודה יונגי״ ״בבקשה קוקי״
טאהיונג:
אחרי שג׳אנגקוק יצא מהשירותים רצתי מהר אל ג׳ימין ובלי ששמתי לב עם דמעות בעיניים ״טאהיונג מה קרה , מישהו עשה לך משהו , מי זה , תגיד לי , אני יפרק אותו , ואי למה אתה לא מדבר״ הוא אמר לי גורם לי לצחוק ״יאא מה אתה צוחק אני רציני״ הוא אמר ״הכל טוב ג׳ימין נכנסתי בעמוד״ אוף אני שונא לשקר לו , "אז בגלל זה אתה אדום תראה לאן אתה הולך בפעם הבאה חייזר״ ״עם אני חייזר אז אתה גמד״ ישר שאמרתי את זה וא תפס לי את האוזן ואמר ״יאאא אני לא גמד!!!״ ״טוב טוב תרגע רק על תהרוג אותי״ ״יופי״ הוא אמר לי וצחקתי ״תפסיק לצחוק כבר יא גיי״ ״להזכירך גם אתה אחד כזה״ אמרתי ״טוב שתוק״ ענה עברו כמה דקות ואז ראיתי את יונגי מתקדם לעברנו ״מה קורה בייבי״ הוא אמר ונישק את ג׳ימין ״בסדר מה קורה דא...אהובי״ ג׳ימין אמר ״איך באתה לקרוא לי??״ יונגי שאל ״כלום״ ג׳ימין אמר והסמיק אוו כל כך חמודד
״אה נכון טאהיונג אתה יודע מה עובר על ג׳אנגקוק הוא בוכה״ יונגי שאל מהה הוא בוכהה נראלי זה בגלל מה שאמרתי לו מה העלבתי אותו ״איפה הוא?״ ״מאחורי הבית ספר״ הוא ענה לי ורצתי לשם ראיתי אותו רצתי אליו ושאלתי אותו "ג׳אנגקוק אתה בסדר??״
ג׳אנגקוק:
״ג׳אנגקוק אתה בסדר??״ מה הוא עושה כאן לא באלי לראות אותו ״לך מפה״ אמרתי לו ״לא הולך עד שאתה לא מסביר לי מה יש לך״ נו איזה נודניק ״אמרתי לך ללכת נכון״ ״אני לא הולך״ ״אני לא צריך אותך כאן לך כבר״ ״לא״ ״הכל בגללך אתה לא מבין אמא שלי נפטרה שהייתי בגיל שבע ועכשיו הזכרתה לי אותה וקשה לי אוקי ואני מתגעגע אליה זהו עכשיו עוף לי מעיניים״ צעקתי אליו וירדו לי דמעות ״אני מצטער אני לא ידעתי״ הוא באמת מתכוון לזה? ״זה בסדר״ ״למה אתה יושב פה אבל״ הוא שאל ״מה אכפת לך לך תמשיך את החיים המושלמים שלך ותעזוב אותי״ אמרתי ״תגיד לי אתה רציני כל מה שאכפת לך זה רק מעצמך לא אכפת לך מאחרים לא רק אתה עברתה דברים קשים אתה יודע לכל אחד יש , אבא שלי היה מרביץ לי ולאמא שלי כל יום הוא היה אומר לה שהיא המשרתת שלא ושהיא לא יכולה ללכת ממנו ועכשיו הוא בכלא ובגללו אמא שלי חולה בסרטן אז על תחשוב שרק לך קשה אוקי״ הוא צעק עלי את זה עם דמעות בעיניים אני לא מאמין שהוא עבר את זה , הוא אמר גם שאמא שלו חולה בסרטן בטח היא היחידה שהכי חשובה לו לא רוצה לדעת איך הוא יהיה עם היא לא תיהיה לא יודע למה פשוט עברה לי ההרגשה הזאת שאני רוצה לחבק אותו לא היה אכפת לי מכלום נתתי לו חיבוק הוא היה מופתע אבל זרם איתי אבל אז בחיבוק הזה הבנתי משהו אני אוהב אותו אני אוהב את קים טאהיונג
טוב את הפרק הזה לקח לי קצת זמן לכתוב אבל אני ממש אוהבת את איך שהוא יצא עם לא אהבתם אז תרשמו לי ותרשמו לי בתגובות מה אתם רוצים לפרק הבאה😇💜
YOU ARE READING
My baby boy😈
Romanceגאנגקוק הילד החדש בבית ספר ביום הראשון של הלימודים התנגש בו ילד ששינה עצלו הכל , טאהיונג הילד שהתנגש בוא ושנא אותו ישר שגאנגקוק פתח את הפה , נראה מה יצא משתי אויבים בסוף אולי סיפור אהבה 😊 ״סליחה לא ראיתי לאן אני הולך״ ״מפגר אחד תראה לאן אתה הולך...
