אני ונייל החלטנו שאנחנו מתחתנים רק אחרי שאני מסיימת את האוניברסיטה .
אני וטומי עכשיו על המטוס .
וואו איך עובר הזמן רק לפני יומים אני ובעלי לעתיד הודענו לתקשורת שאנחנו מאורסים.
'נוסעים יקרים נע לחגור חגורות בטיחות'
"איזה כיף אנחנו חוזרים לכולם" אמרתי
"כן לרוני ואדל וכל הילדים בשכבה"
"איזה זכרונות" אמרנו ביחד וצחקנו .
אחרי לפחות 15 דקות יצאנו והיו מלא פאפארצי ושאלו אותי שאלות כמו
"מתי את ונייל מתחתנים?"
"מיזה חבר שלך ?"
"את מנהלת רומן הגב של נייל?"
אני הסברתי להם על טומי ועל החתונה בערך חצי שעה שגמרנו עם הפאפארצי טומי שכר רכב
וקיבלתי שיחה מ'בעלי♥'
"היי אהובי"
"היי בייב אני עכשיו ראיתי את הצילומים של הפאפארצי מצטער על זה"
"זה בסדר בייב אנחנו בדרך לדירה שלנו"
"טוב אוהב אותך"
"אוהבת אותך" ניתקתי .
הגענו לדירה שלנו רוני ואדל הגיעו וסיפרנו להם את כל מה שהם החסירו שהם חזרו לקנדה.
היה כבר ערב ומועצת התלמידים של האוניברסיטה והמנהלים החליטו שעושים מסיבת תחילת שנה אז התארגנו כולנו לבשנו גינסים קרועים וחולצות בטן חוץ מטומי שלבש חולצה חומה בהירה
שמנו נעלי עקב איפור עדין שיער רגיל ויצאנו.
הגענו לאולם שלנו והוא היה מקושט ממש יפה עם שולחנות ואורות ואפילו הם הקימו במה.
הם ממש השקיעו שם.
ראיתי את אוסטין וחייכתי אליו הוא בא אלינו חיבקתי אותו כולם הסתכלו עלי במבט מבולבל חוץ מטומי אדל ורוני שידעו את הסיפור
"מזל טוב" הוא אמר
"תודה" הראתי לו את הטבעת
"היא יפה ,כמוך"
"תודה אוסטין גם אתה" אמרתי וחזרתי וכולם החמיאו לי על הטבעת והודתי להם.
רקדנו ברחבת הריקודים מתי שהתחיל להיות שירים והיה כיף אבל נייל קצת חסר לי
אבל לא נורא עוד שבועיים הוא בא להופיע פה והם ישארו פה לשבועיים וחצי
שהיה לנו זמן ביחד.
בגלל שכולם יודעים שאני של נייל אף אחד לא העיז להתקרב אלי וזה נחמד .
אני טומי ורוני נשארנו ביחד אבל אדל כבר הלכה עם אחד הבנים ורוני מסורה להארי ובגלל שהם באים זה סיבה טובה להפגש
הם ממש מתאימים אחד לשני.
ב-3 לפנות בבוקר בערך הלכנו בחזרה לדירה שלי ושל טומי.
הלכנו לישון.
בערך ב11 בבוקר מישהו לדפק על הדלת והעיר אותי .
פתחתי לו וזה היה ראין?
"היי(?)"
"היי ליסה"
"מה אתה עושה פה?"
"אני הייתי פה בחופשה עם המשפחה ואז שמעתי שליסה המפורסמת הגיעה לפה אז רציתי לאחל לך מזל טוב על האירוסים"
"אה תודה" חייכתי והוא חייך
"רוצה להכנס?" שאלתי מתוך נימוס כי אין לי כוח לארח מישהו במיוחד לא אותו
"כן עם אפשר" פיניתי לו את הדרך .
הוא באמת העיר אותי ב11 בבוקר שחזרתי הביתה ב3 ורבע ועד שארגנתי מיטות לכולם.
"רוצה קפה או משהו?"
"קפה זה טוב" הכנתי לי ולו קפה
"למה אתה ער בשעה כזאת?"
"לא יודע קמתי עם אנרגיות"
"מה עשית אתמול זה נראה כאילו עבר עליך לילה קשה?" הוא המשיך
"היינו במסיבת תחילת שנה"
"הערתי אותך?" הוא שאל
"כן אבל זה לא נורא" זה כן נורא! הוא נרגע
"אני יכול ללכת" הוא אמר כן בבקשה תלך! אמרתי בראשי
"מי הולך?" טומי ירד למטה עם פיגמה חצי רדום
"אפחד רוצה קפה?" שאלתי
"כן הו היי ראיין מה אתה עושה פה?"
"הייתי בסביבה ובאתי לאחל לליסה מזל טוב על האירוסים" הוא אמר
"אה" טומי אמר.
שתינו את הקפה אדל ורוני קמו וראין הכיר אותם ואני הזהרתי את אדל לא להתקרב אליו כי כל מה שהוא רוצה זה סיפוק צרכיו האישים.
סוף סוף הוא הולך הוא פשוט חפר ונדבק.
"בוא אני ילווה אותך החוצה" אמרתי בנחמדות
"תודה" אמר וחייכתי
"ועדין לא שכחתי את היום עם אוסטין יהיה לזה המשך" הוא לחש לי באוזן ונמחק לי החיוך
"ראין אני התקדמתי בחיים אתה גם צריך לנסות את זה!" סגרתי את הדלת שמעתי אותו צוחק וחזרתי לסלון.
●●●○○○
עוד כמה פרקים זה נגמר!...
אני עבדתי ממש הרבה על הפרקים האחרונים אז תצביעו!♥
סיפורים מושלמים ויפים
במשתמש lirazstyles
My angel
One direction &i
Stole my heart
Love
H.H.C
YOU ARE READING
night changes- N.H
Fanfictionליסה ילדה בת 19 רגילה שלומדת בוושינגטון עם החבר הכי טוב שלה עד שהיא פוגשת אותו.. בשביל לגלות תקראו... . . .זכויות יוצרים לתמונה שמורות לשי (StylesGirl22x). . .זכויות יוצרים לסיפור לhadas_horan14 . סיפור זה עלול להכיל: תכנים מיניים שפה גסה וקללות א...
