וואו מלא זמן לא כתבתי פרקים לפאנפיקים שלי היום יעלה לרובם סליחה על ההזנחה!!!
____________
"הנסיכה מריה?"
אמר לואי המשרת החדש שלי."כן?"
אמרתי קמה ממיטתי וסוגרת את הספר שקראתי.
"האם את צריכה משהו?"
"לא תודה הכל טוב אצלי"
"אוקיי.."
לואי עדיין נשאר בפתח הדלת שלי וגירד בעורפו..
"איזה ספר את קוראת?"
"הוו רומיאו ויוליה קראתי אותו הרבה פעמים אבל זה פשוט מרתק"
"תתפלאי גם אני קראתי אותו...הוקסמתי מהספר הזה"
"כיף לשמוע שגם גברים אוהבים ז'אנר זה של ספרים"
"כן..."
"אהובתיייי"
הנה הוא קורא לי
"כבודך אני ירד לערוך את השולחן לארוחת הערב ברשותך"
"אוקיי רוב תודות"
הוא חייך אליי..
משהו בו מושך אולי זה החיוך ,העיניים...הוא כובש אם יורשה לי לומר.
ירדתי לאחר ששמתי את שמלת הערב שתפרו לי.
"אהובתי את כל כך יפה"
חייכתי לעבר ג'ספר חיוך מזויף.
"מלכי האם תרצה סלמון רגיל או מעוש--"
לואי דיבר וקטע את עצמו כשהסתכל עליי .
"העלמה מריה "
אמר והשתחווה.
ג'ספר הסתכל על לואי במבט כועס ואמר:"לואי אני רוצה חצי מעושנים חצי רגילים עכשיו"
לואי הנהן ורץ למטבח לא לפני שזרק מבט אחרון לכיווני.
"סלחי על הבוטות יופיך מסנוור מלא עלובי נפש אני שמרני וקנאי אהובתי"
חייכתי חיוך מזויף והסתכלתי על לואי עובד במטבח .
משהו מיוחד מאוד במשרת הזה...